פורים

א. ברמב"ם הל' מגילה כתב דה"ט תלו דין מוקפות חומה ביהושע בן נון, כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל בנס זה. וצ"ב למה דוקא בנס זה ראו ככה.

ב. בגמ' שבת ויתיצבו בתחתית ההר כו' שכפה כו' ויש להבין למה המתינו עד נס פורים והרי היו הרבה ניסים קודם לכן וכמו נס סנחרב וכיו"ב.

ג. הראשונים מקשים כיון דמודעא רבא א"כ למה נענשו ותי' הרשב"א דמ"מ קבלו את ארץ ישראל בשביל שיקיימו המצוות כמש"כ ויתן להם נחלת גויים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקיו.

ד. נמצא דכל זמן שהיו בארץ ישראל היו מחוייבים מצד א"י אבל אח"כ כשגלו לא היו מחוייבים כ"א מצד הקבלה בהר סני ובזה הרי היה מודעא רבא.

ה. ומבואר א"כ למה לא חזרו וקבלו עד הנס של פורים. נמצא שהנס של פורים חידש קבלת התורה אפילו בחו"ל. ולזה קאמר הרמב"ם שדוקא בנס זה ראוי לתת כבוד לארץ ישראל.

ו. זהו מהלך אחד. ונראה לבאר מהלך אחר למה לא קיבלו התורה מחדש עד הנס של פורים.

ז. דהנה בעיקר מש"נ כפה עליהם את ההר כגגית פי' המשך חכמה וכן אי' בספרים אחרים שהפירוש שהיה הגילוי במתן תורה גדול כ"כ עד שלא היה שייך בחירה חפשית.

ח. וכמש"כ וכל העם רואים את הקולות ואי' במכילתא דאמר ר"ע רואים את הנשמע ושומעים את הנראה. והביאור אי' בספרים דאצלינו הנראה הוא זה העולם אבל הנשמע הוא מציאות ה' שמע ישראל כו'. אבל בשעת מ"ת היה מציאות השם בבחי' נראה וממילא שמציאות זה העולם היה בחינת נשמע גרידא שהרי מצד הקב"ה אין העולם קיים כלל כמש"כ הגר"ח בנפה"ח וא"כ כשהיו  במצב שמציאות השם היה נראה בחוש באותה מידה נחלש אצלם ידיעת מציאות זה העולם.

ט. ובמצב כזה ודאי לא שייך בחירה כלל.

י. והנה באמת כל נס הוא גילוי מציאות ה' בעולם. ומה"ט איתא בגמרא מגילה שאין אומרים הלל על נס שבחו"ל ומבאר המהרש"א משום שבחו"ל אין גילוי כ"כ שעיקר ההשגחה היא בא"י שהיא ארץ אשר עיני ה' א' בה מראשית שנה עד אחרית שנה.

יא. וכיון שכל נס היא גילוי ממילא מבואר דאף שהיו ניסים רבים שאירעו לאבותינו מ"מ לא גרם זה שיחזרו ויקבלו את התורה בלא מודעא, שהרי במידה שיש שם גילוי זהו גופא המודעא רבא.

יב. אבל החידוש בנס פורים היה שהיה נס גדול כ"כ עד להצלת כל ישראל מכליון חרוץ ומ"מ היה בהסתר גמור שהכל היה מוטבע בטבע. וכמו שדרשו בגמ' חולין אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא. שהיה הנס בהסתר גמור.

יג. ואי' בספרים שזהו פירוש "מגילת אסתר" שע"י קריאת המגילה מגלים את הנס שהוא נסתר.

יד. וזהו גם בפשטות הגדר דקריאתה זוהי הילולא, דבשאר ניסים אומרים הלל סתם וכאן ההלל הוא ע"י קריאת המגילה. דכאן צריכים קודם לגלות הנס, ע"י הקריאה, שאנו מכירים את קישור הענינים ואיך שהכל היה בסיבת הקב"ה. אבל בלי קריאת המגילה אין הנס גלוי כלל וא"א לומר הלל.

טו. ועפי"ז נראה לבאר הגמ' ביומא למה נמשלה אסתר לשחר מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הניסים, ותמוה שמדמה הניסים ללילה, ונראה דבלילה הכל בהעלם אלא שלפעמים יש הברקה. אבל ביום הכל אור. והנה עד אסתר אמנם היו ניסים ובשעת הנס היה גילוי השגחתו בעולם אבל שלא בשעת הנס היה בהעלם. אבל החידוש שבנס אסתר שגילו הנס שבתוך ההעלם, וכשמגלים  הנס שבתוך ההעלם אז הוא אור תמיד, שתמיד יכולים לגלות שבתוך ההסתר יש אור.

טז. מבואר שהחידוש בנס פורים היה שהנס לא היה גילוי מצד עצמו רק אנו גורמים הגילוי ע"י שמכירים את הנס. ולכן בנס כזה לא היה מודעא רבא כלל וזהו דהדר קבלוה בימי אחשורוש. שרק אז היה אפשרות של קבלות התורה המתעורר ע"י הנס בלא מודעא רבא כלל.

יז. והנה כתיב ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא. ובביאור כפל הלשון ידוע בשם הבעש"ט המשל לילד שנחבא ושכחו שהוא נחבא וזהו הסתר מכופל שהקב"ה קל מסתתר ואנו שוכחים שהוא מסתתר.

וזהו הקושי שקבלת התורה מתוך הסתר דבמצב של הסתר קשה מאד לקבל את התורה, אמנם ללמוד התורה אפשר גם במצב זה אבל קבלת התורה היינו לקבל את מה שכתוב בתורה וגם אם אינו לפי רצונו. וכשהאדם מרגיש את עצמו לבד בעולמו קשה עליו לקבל.

יח. וצריכים לדעת שהמצב של מודרניות זהו בעצם בחי' הסתר פנים כי בעולם המודרני לכל דבר יש הסבר טבעי וסיבה טבעית וקשה מאד להרגיש שיש קל מסתתר. וזהו העבודה דפורים לקבל את התורה מתוך ההסתר ג"כ. ויה"ר שנזה לקבל מה שקבלנו כבר, לקבל את אותה התורה שקיבלו בהר סני, ולא תורה אחרת ח"ו, ובזה נלך לקראת משיח צדקינו אכי"ר.