דרשת שבת חנוכה ראש חודש פ' מקץ תשפ"ג [לא נאמר]

Speaker:
Ask author
Date:
December 24 2022
Downloads:
0
Views:
190
Comments:
0
 

היונים גזרו "להשכיחם תורתך". איך אפשר "להשכיח" תורה?? מילא לגזור "לא ללמוד", מובן, אבל להשכיח??

נאמר במסכת סנהדרין [ל"ה.]: —מאי טעמא [מאיזה טעם אין דינם בערב שבת] משום שלא אפשר לעשות אחרת. היכי ליעבד [איך יעשה]? אם תאמר שלידייניה במעלי שבתא וליגמריה לדיניה במעלי שבתא [ידונו אותו בערב שבת ושיגמרו את דינו בערב שבת] — דילמא חזו [שמא יראו] טעם לחובה, ובעו למיעבד [ויצטרכו לעשות] הלנת דין עד למחר. ואם תאמר: לדייניה במעלי שבתא וליגמריה בשבתא וליקטליה בשבתא [שידונוהו בערב שבת ויגמרוהו, את הדין בשבת, ויהרגוהו בשבת] — הרי אין רציחה של רוצח וכיוצא בו דוחה את השבת. ואם תאמר: וליקטליה לאורתא [ושיהרגוהו בלילה] במוצאי שבת — הרי "נגד השמש" בעינן [צריכים אנו], שאין הורגים אלא ביום. 

ואם תאמר: וליגמריה לדיניה בשבתא, וליקטליה בחד בשבתא [שיגמרו את דינו בשבת, ויהרגוהו באחד בשבת] — נמצא אתה מענה את דינו, שאותו אדם יהא חייב להמתין עד למחרת תוך ידיעה שהוא נידון למוות, ודבר זה הוא הקרוי "עינוי הדין". ואם תאמר: נידייניה במעלי שבתא ונגמריה בחד בשבתא [נדונהו בערב שבת ונגמרהו באחד בשבת] — מינשו טעמייהו [ישכחו הדיינים את טעמיהם] בינתיים, ואף על גב [אף על פי] ששני סופרי הדיינין עומדים לפניהם, וכותבין את דברי המזכין ואת דברי המחייבין — נהי דבפומא כתבין [אמנם דברים שבפה הם כותבים], אבל ליבא דאינשי [ליבם של האנשים] טעמיהם שהיא במחשבתם — אינשי [נשכחים], הלכך [לכן] לא אפשר.

רש"י - מינשי להו טעמייהו - שנשאו ונתנו ודקדקו ביום ראשון:

 

ליבא דאינשי אינשי - ליבא דאינשי לא כתבי ואף על גב שזכור לו ליסוד הטעם נשכח מלבו ישובו לטעמו ואין יכול ליישבו לתת טעם הגון כבראשונה:

וקשה להבין דברי רש"י  - מיום ששי עד יום ראשון כבר לא יזכרו?? מדובר כאן בדיינים מופלגים!!?? 

בהרבה ספרים כתוב שאין הכוונה לשכחה כפשוטו את שיאבדו את ההתחדשות שבסברות, ה"פרישקייט" "החיות" [לשון מרן ראש הישיבה זצ"ל] "צורת החכמה" [הרב בלאך זצ"ל]. את עצם החומר יזכרו אבל בלי ה"עסיסיות" ובלי כח הרוחני שבו. בקיצור - בלי הלב! 

בגלות יון הייתה עימות בין חכמת התורה לבין חכמת הטבע [כפי שהאריך המהר"ל בנר מצוה], עימות בין חכמת התורה לספורט, אומנות, פילוסופיה וכו' וכו'. כשאדם עוסק בדברים אחרים כנ"ל המושכים אותו, ממילא נעקר מליבו ההתחדשות וה"ברען" של לימוד תורה. [לכן יש התנגדות בעולם הישיבות בא"י לעיסוק בספורט לבחורים. המשיכה החזקה של הכדור וכל ההמולה שמסביבו מוציא מהלימוד - שמעתי מהגרח"י קפלן שליט"א].

היום היום הוא יום מיוחד להתחדשות. שבת - הבריאה חוזרת לשורשה [שפ"א ועוד הרבה ספרים] ומקבלת "דלק" לששת ימים הבאים [אוה"ח הק']. ראש חודש - כשמו כן הוא. יום של התחדשות הלבנה ועם ישראל שנמשלו ללבנה. חנוכה - חנוכת המזבח והמנורה שאירעו בחנוכה פירוש התחדשותם. חידוש משולש והחוט המשולש לא במהרה ינתק [קהלת ד' י"ב]!

האיוב אולי הגדול היותר של עבודת ה' שלנו הוא התיישנות. "כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ" מוביל ל"וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ" [דברים ד' כ"ה]. 

יה"ר שנתחדש ונתחזק ביום מרומם זה.  

 

Machshava:
Parsha:

Collections: R' Ehrman Chanuka 5783

    More from this:
    Comments
    0 comments
    Leave a Comment
    Title:
    Comment:
    Anonymous: 

    Learning on the Marcos and Adina Katz YUTorah site is sponsored today by Rabbi Aryeh and Elana Lebowitz in honor of the YUTorah team for all their hard work and by Ilana & Moshe Wertenteil in memory of Louis Wertenteil and Joyce Fein