Description
ספר המצות הקצר, מצות עשה כ״א
כא. מצות עשה לשמוח ברגלים. שנאמר (דברים טז, יד): "ושמחת בחגך". וכשהיה בית המקדש קיים, היתה השמחה, שיקריב שלמים יותר על שלמי חגיגה, ונקראים "שלמי שמחה". וגם נשים חייבות בשמחה זו. ובזמן הזה, אין שמחה אלא בבשר ויין. וחייב לשמח אשתו בבגדים נאים, ולחלק לבני ביתו מיני מתיקה, וחייב לשמח עניים. ומי שאינו משמח עניים, אין זו שמחה של מצוה אלא שמחת כריסו, ושמחה כזו, קלון הוא להם, שנאמר (מלאכי ב, ג): "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם". ואף על פי שאכילה ושתיה במועדים מכלל מצות עשה, לא ימשך ביין ובשחוק ובקלות ראש, שזה הוללות וסכלות; ולא נצטוינו אלא על שמחה שיש בה עבודת השם יתברך, ואי אפשר לעבוד את השם, לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות, אלא מתוך שמחה של מצוה. והשמחה שישמח אדם בעשיית המצוה, עבודה גדולה היא. ונוהג בכל מקום ובכל זמן:
0 comments Leave a Comment