והמוחק. ע' בר"ן שכ' שבמשכן פעמים שטועה. ויל"ע עפ"ז מהו יסודו של ה"ע"מ לכתוב" של מוחק משום דכך שייך לכותב, או דבמשכן אופן המחיקה היה רק ע"מ לכתוב, או דבלא"ה הוי מקלקל, וע' בזה בקרן אורה. וע' ברש"י לעיל ל"א: ד"ה לעולם כר' יהודה וז"ל כל מקלקל דשבת הוי פטור דלאו היינו מלאכת מחשבת וסותר דתנן באבות מלאכות דמיחייב סותר ע"מ לבנות הוא ואיו יכול לבנות אלא א"כ סותרו והשתא לאו קלקול הוא וכו' וכן מוחק תנן ע"מ לכתוב ע"כ. אמנם ע' בתוס' ע"ג: ד"ה וצריך וז"ל הגליון הש"ס שם מבואר דס"ל דאף היכא דאינו מקלקל דצריך לאיזה דבר מ"מ פטור ע"ש. וע' בספר בית ישי סי' י"ז ביאור ארוך בדברים אלו וע' בקהלת יעקב סי' ל"ו. ובביאור הלכה סי' ש"מ ד"ה והמוחק הביא בשם פרמ"ג שמצדד דאם במחיקה לבד היה שום תיקון כגון שהיה כתוב שם איזה ענין שהיה הוא חייב לחברו וכה"ג ונצרך עתה למחקו חייב משום המחיקה לבד אע"פ שלא היה ע"מ לכתוב ודוקא במוחק טשטוש וכדומה בעינן שהיה כונתו ע"מ לכתוב ושם בביאור הלכה הביא ראיות לדבריו. וע' באפיקי ים ח"ב סי' ד' אות ה' דרק בע"מ לכתוב בעינן שיעור ב' אותיות אבל בתקון אחר א"צ אפילו לשיעור זה ע"ש.