כמה ינטל מן החי וימות

חולין (מה.) רש"י ד"ה ובגולגולת. דברי רש"י תמוהים חדא מש"כ "דאמרינן בבכורות כמה ינטל מן החי וימות כמלא מקדח של רופאים", דלשון זה לא נמצא בסוגיא דבכורות כלל. רק מובא שם סיפא דמתני' דאהלות "באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאים דברי ר"מ וחכ"א בגדול של לשכה" ע"כ, ומוכח בגמ' שם דפלוגתייהו אליבא דב"ש, דמקשה הגמ' לר"מ דא"כ הו"ל ב"ש לקולא ע"ש. וא"כ ק' על רש"י מש"כ בשם הגמ' בבכורות ליתא, וגם נסתר מהגמ' דמרש"י מבואר דשיעור מקדח של רופאים שוה לשיעור כדי שינטל מן החי וימות והיינו שיטת ב"ה, ואילו בגמ' שם מוכח דהשיעור דמקדח של רופאים דקאמר ר"מ נאמר אליבא דב"ש. ועו"ק למה סתם רש"י כר"מ נגד חכמים דמשערים במקדח גדול.
אמנם מבואר בגמ' שם דשיעור דכדי שינטל מן החי וימות הוא סלע, ודעת ר' חסדא דהיינו כסלע נירונית שהוא שוה למקדח גדול. והתפארת יעקב בסוגיין כתב שדברי רש"י כאן הם כר' חסדא. אבל אי"ז מספיק דלר' חסדא שיעורא דב"ה הוא במקדח גדול ורש"י קאמר במקדח של רופאים שהוא קטן.
שי"ל דהנה הגמ' שם מקשה דכיון דשיעורא דב"ה הוא כסלע, דהיינו סלע נירונית, שהוא שוה למקדח גדול, א"כ מאי איכא בין ב"ש לב"ה, דגם ב"ש קאמרי דשיעורו במלא מקדח. ומתרץ ר' חסדא דהחילוק הוא דלב"ש משערים במקדח וחיסומו. ואח"כ בהמשך הסוגיא מביא סיפא דמתני' דפליגי חכמים ור"מ אם משערים לב"ש במקדח גדול או במקדח קטן של רופאים. ומק' הגמ' לר"מ דמשערים במקדח קטן של רופאים א"כ ב"ש לקולא, דהא לב"ה משערים בכסלע דהיינו סלע נירונית שהוא כמקדח גדול. ומתרץ ר"נ דלב"ה משערים בסלע סתם, לא סלע נירונית, והוא זוטר אפילו ממקדח של רופאים. וא"כ ר"נ חולק על ר' חסדא שמפרש שפלוגתא דב"ש וב"ה הוא במקדח וחיסומו, אלא ר"נ ס"ל דלב"ש משערים במקדח (גדול או קטן לחכמים כדאית להו ולר"מ כדאית ליה אליבא דב"ש) ולב"ה משערים בסלע סתם דזוטר ממקדח קטן.
ויל"ע דכיון שהוצרך ר' חסדא לחלק בין מקדח וחיסומו למקדח בלא חיסומו, והיינו מכח הקו' דמאי איכא בין סלע למלא מקדח, והקושיא היא מכח ההנחה דסלע היינו סלע נירונית ששוה למקדח גדול, כמבואר בגמ'. וא"כ יקשה לר' חסדא קושיית הש"ס בהמשך דלר"מ הסובר דלב"ש משערים במקדח קטן נמצא דב"ש לקולא. (ודוחק לומר דמקדח קטן וחיסומו גדול מסלע נירונית שהוא כמקדח גדול).
ואפשר דלמסקנת הגמ' גם ר' חסדא מודה דכסלע היינו סלע מדינה, ומה שהוצרך ר' חסדא לחלק בין מקדח וחיסומו לבין מקדח בלא חיסומו משום דס"ל דמקדח קטן שוה לסלע סתם, ודלא כר"נ דס"ל דסלע סתם זוטר אפי' ממקדח קטן. ולפ"ז יעלו שפיר דברי רש"י דנקט כר' חסדא וא"כ שיעורא דב"ה שהוא כסלע (סתם) שוה לשיעור מקדח של רופאים וע"ז באו דברי התוספתא דנקבים קטנים מצרפים למלא מקדח, ודברי התוספתא אליבא דב"ה.
ומה דנקט רש"י כר' חסדא ולא כר"נ הסובר דכסלע סתם זוטר ממקדח של רופאים משום דלר"נ יקשו דברי התוספתא דנקט שיעור דמלא מקדח, וע"כ דהתוספתא אליבא דב"ש נשנית, ורש"י רצה לפרש התוספתא אליבא דב"ה, ולכן נקט דבריו אליבא דר' חסדא. ועם כל זה מדי דוחק לא יצאנו.