שני ענד"ו

חולין (מז.) רש"י סובר דבשני ענד"ו טריפה, וכן דעת התוס'. והרמב"ם מכשיר. ויש לעיין בדעת הרמב"ם, דהתוס' כתבו סברא דהמעשה דר' אשי היה בשני ענד"ו, אבל ברמב"ם לא משמע כן ע"ש פ"ח ה"א, וא"כ מנ"ל להרמב"ם להכשיר בב' ענד"ו הרי היא יתירה ואינה דרכה וגם אינה בדרא דאונא.
עו"ק דהרמב"ם מכשיר כל יתרת מקמה ואפי' מצד שמאל ומ"מ דענד"ו מצטרף להשלים ג' אונות הימניות שאם חסרה אונא ימנית מצטרף הענד"ו וק' ממנ"פ אם הענד"ו נחשב מן הערוגה הימנית מנ"ל להכשיר אפי' משמאל, ואם אינה נחשבת מן הערוגה הימנית למה מצטרף להשלימה.
רש"י חולק על הרמב"ם וס"ל דאין ענד"ו מצטרף להשלים וצ"ב פלוגתתם.
נראה דהרמב"ם הבין דענד"ו דכשירה אי"ז משום דלא חשיב יתרת, דלעולם יתרת היא ומה דקאמר בגמ' כל חיוי ברייתא כו' ה"ק דכיון דחזינן דהן חיות עם יתרת זו ע"כ דחשיב מדרא דאונא, ואף שאי"ז דרכה אבל מ"מ דרא דאונא הוא כי כל מקמה היא בכלל דרא דאונא.
וכיון שכל מקמא בכלל דרא דאונא ממילא הענד"ו מצטרף להשלים הג' אונות מימין. [ויל"ע לפ"ז אם יש רק אונא א' משמאל ועוד אונא יתירה מקמה אם מצטרף ולמש"נ מסתבר שיצטרף.]
וממילא דבשני ענד"ו כשרה אף שהיא יתרת אבל היא בדרא דאונא.
אבל רש"י הבין שההיתר דכל חיוי ברייתא כו' היא בזה שדרכה בכך לא שהיא בדרא דאונא. ולכן ס"ל דאם יש ב' ענד"ו שאי"ז דרכה באמת טריפה. [וכן אם הענד"ו עצמה גדולה כמש"כ התוס']. וממילא אינה מצטרפת לאונות הימניות שהרי אינה בדרא דאונא. ופשוט.