מראה דם חום

Speaker:
Date:
January 12 2005
Language:
Hebrew
Downloads:
0
Views:
977
Comments:
0
 
ולענין דם חום דשכיח טפי נחלקו בזה האחרונים. יש אומרים דנוטה לאדמומית וי"א דדינו כשחור. כלומר דנוטה לשחור(עיין פתחי הלכה קנה[מז]). [כלומר דעקביא בן מהלאל דאסר ירוק משום דמלקא לקי כשחור. ורבנן סברי דשאני שחור שבתחלתו היה אדום משא"כ ירוק דלקה בפנים והוי כדם שבשלו דאינו עובר עליו. דכיון דמעיקרא פקע שם דם ממנו תו לא מטמי. והאחרונים דנו אי חום דינו כשחור או כירוק. אולם בפת"ת הביא את הסד"ט שהביא את היעב"ץ (ומפני המחלוקת באותו זמן כתב "מצאתי כתוב") שחום טהור]. והערוך השלחן קפח:ט כתב שחלילה להחמיר במראה החום. וכן בבדי השלחן ס"ק ו התיר בזה משום דרוב מראות שהנשים מראות היום חום הוא. והציץ אליעזר (ו:כב) התיר בכל אופן ובטהרת הבית הארוך (עמ חצר) רק החמיר בחום של צבע קפה שחור עם הרגשה (ובטהרת הבית הקצר עמ. לז העיר דעד של הפסק טהרה לענין זה הוי כהרגשה) אבל בבדיקה וכ"ש כתמים מקיל. אבל בשאר גווני חום הקיל אפילו בהרגשה. ושמעתי מהרב ליברמאן שבחום בהיר יש להקל אבל בחום הנוטה לשחור הוא מורה להחמיר בזה. ומפני שראיתי מי שטעה בזה אביא כאן את האגר"מ שהחמיר גם בבדיקות של ג ימים ראשונים שלא במקום הדחק.

שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב סימן עח
בדבר האשה שאחרי ג' ימים של הנקיים היא רואה כתם של דם, אם הוא בהרגשה והוא מראה דם הרי ודאי סותרת וצריכה להתחיל למנות מחדש השבעה ימים. ואם יש ספק בהמראה אף שקיל מאילו ראתה בתוך ג' ימים ראשונים, מ"מ מאחר שאין אנו בקיאים בהמראות יש לאסור אם נוטה לאדמימות, וצריכה להראות לחכם שבקי להורות לפי הבקיאות של חכמי דורנו שיאמר אם יש לחוש לפי מה שמחמירין, שאם אין זה נוטה לאדמימות של דם אלא כשעוה וזהב או שהוא רק ברוין לא יסתור. ואם ראתה בתוך ג' ימים של פסיקת הדם יש להמיר /להחמיר/ גם כמראה /במראה/ געל וברוין. והחכם יורה אם דומה לזה דאם הוא פחות מזה אין להחמיר אף בתוך ג' ימים.
ואם היה זה בלא הרגשה אבל ע"י בדיקה שהוא ספק שמא הרגישה יש מקום להקל בשעת הדחק במראה געל וברוין, אף בג' ימים ראשונים כיון שהוא רק ספק הרגשה. ואם הוא ודאי בלא הרגשה שרק נמצא כתם על בגדיה אף שהוא כשיעור גריס שטמאה בכתם, יש להקל במראה געל וברוין אף בתוך ג' ימים ראשונים, אבל במראה הנוטה לאדמימות יש להחמיר אף בכתם. ויש להורות לאשה זו אם אינה מרגשת אלא שמוצאת כתמים על בגדיה שתלבש בגדים צבעונים, שאף בג' ימים ראשונים אין לאסור כדאיתא בפ"ת סימן קצ"ו ס"ק י"ב בסופו. ואם היא מוצאת בהבדיקות שאחר יום השלישי מספירת ז' נקיים, יש להקל לה שתבדוק רק ביום א' של ימי הנקיים וביום השביעי, שסגי זה בדיעבד כדאיתא בסימן קצ"ו סעיף ד', וכיון שהוא שעת הדחק יש להורות לה שתעשה כן לכתחלה, דכיון שכבר הפסיקה בטהרה שהיא בחזקת שפסקה דמיה, אין לנו לחוש כל זמן שלא הרגישה שמא תראה דם בבדיקה, ואף שאיזה פעמים מצאה על הבדיקות הרי הוא רק ספק שמא הרגישה ולאו אדעתה שלכתחלה אין לחוש שמא תראה על בדיקה, ורק כשבדקה ומצאה דם מספקינן שמא היה זה ע"י הרגשה. עכ"ל.

ונ"ב דחום הנמצא בקצת כבשים דהיינו שחום(auburn) כדפירש אונקלוס ורש"י פרשת ויצא ל:לב כתב דדומה לאדום וע"ע הרמב"ן, לאו חום דידן מדפירשו דהוא שחום משמע דחום לא נוטה לאדמימות. וע"ע אבן עזרא דכתב דחום שחור הוא.
ועיין בשבט הלוי עמ צ"ה שלמד מהנסיון להמתין יומים או שלשה דמראה חום בהיר סימן להתחלת הוסת ואם יורה החכם להתיר עלולה לראות דם הנוטה לאדום לאחר כמה שעות. וכתב על זה בטהרת הבית דמ"מ הכל לפי ראות עיני המורה.
והרב סובולפסקי העיר שהרב צריך לבדוק בקצה שפעמים יש מראה אדום בקצוות של מראה חום ולכן אין להורות בלי שימוש במראות. ובפרט במראות אלו.
ולענין דם ורוד הרב סובולפסקי סבר דדינו כאדום. (ואגב קידוש על יין ורוד כיין אדום). ובשעורי שבט הלוי (צה) העיר דמראה הנראה ורוד כשרטוב וכשמתייבש נראה חום טהור. ורק ורוד הנשאר ורוד טמא. וע"ע פתחי הלכה קנו[נג].

Gemara:
Nidah 

References: Nidah: 20a  

    More from this:
    Comments
    0 comments
    Leave a Comment
    Title:
    Comment:
    Anonymous: