אף הן היו באותו הנס
בגמ' פסחים (קח.) אריב"ל נשים חייבות בד"כ דאף הן היו כו' ופרש"י דהנס נעשה על ידן דבשכר נשים צדקניות נגאלו, וכן גבי מקרא מגילה אמרינן כן כיון שהנס היה ע"י אסתר, וכן לענין נ"ח ע"י אשה נעשה הנס, וכעי"ז כתב רש"י שבת (כג.) [אבל עי' מגילה (ד.) שם כתב רש"י בע"א]. ותוס' פי' דגם להן נעשה הנס דיציא"מ.
והנה עי' בגמ' ברכות (כ:) בתפילה פשיטא כיון דכתיב ערב ובקר כו' כמ"ע שהז"ג דמי כו' ורש"י לא גרס ליה שהרי תפילה דרבנן, ומבואר דס"ל לרש"י דבדרבנן ל"א דנשים פטורות ממ"ע שהז"ג. אבל תוס' שם חולקים ע"ז וס"ל דגם בדרבנן פטרינן נשים ממ"ע שהז"ג.
וכשיטת רש"י דבדרבנן לא פטרינן נשים ממ"ע שהז"ג כתב גם ר"ת בספר הישר (תשובות סי' ע' אות ד') לענין חיוב ג' סעודות בשבת (אלא שכ' גם טעם אחר דאף הן היו בנס דהמן) וכן אי' בארחות חיים להרא"ה (דין ג' סעודות אות ב').
ולשיטה זו דבדרבנן לא פטרינן נשים ממ"ע שהז"ג יק' למ"ל לריב"ל טעמא דאף הן היו באותו הנס תיפוק ליה דבדרבנן לא פטרינן נשים ממ"ע שהז"ג.
ולכ' י"ל דכונת ריב"ל דנהי דנשיים חייבות במצוות דרבנן שהז"ג אבל מצוה שנתקנה על נס שלא היו הן בכלל הנס אין לחייבן ולזה הוצרך ריב"ל לאשמעינן דגם נשים היו בכלל הנס וממילא דחייבות. [וכ"כ החיד"א במחזיק ברכה סי' רצ"א אות ח'.] אלא דזה ניחא דוקא לשיטת התוס' דאף הן כו' פירוש שהיו בכלל הנס כמו הנשים, אבל לפרש"י שפי' דאף הן היו כו' היינו דנעשה הנס בייחוד על ידן עדיין יקשה למה לי זה מהיכ"ת לפטרן כיון דבדרבנן לא פטרינן נשים ממ"ע שהז"ג.
והנה החינוך כתב דנשים חייבות במצות סיפור יציא"מ והמנ"ח תמה ע"ז שהרי זה מ"ע שהז"ג. ואין לומר דחייבות משום שאף הן היו באותו הנס, זה אינו דכבר הקשו התוס' פסחים (קח:) דלמה אין נשים חייבות במצוות סוכה תיפוק ליה דאף הן היו כו' והוכיחו מזה דבמצוות דאורייתא לא אמרינן אף הן היו כו'.
לכ' היה אפש"ל דהתוס' לשיטתם דס"ל דאף הן כו' פי' שהיו בכלל הנס כמו האנשים, אבל לרש"י דפי' שנעשה הנס ביחוד על ידן, והרי בסוכה לא אשכחן שהיה הנס ביחוד ע"י נשים, וא"כ שוב אפש"ל דאפילו במצוות דאורייתא אמרינן דאף הן היו באותו הנס, ויהיה ניחא א"כ שיטת החינוך דמחייב נשים בסיפור יציא"מ.
אבל אי"ז מספיק דעדיין יקשה למה לי בגמ' שם (צא:) ללמוד חיוב נשים במצה ממה דמי שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה, תיפוק ליה דאף הן היו באותו הנס דבשכר נשים צדקניות כו'. וע"כ דגם לרש"י צ"ל דבמצוות דאורייתא לא אמרינן אף הן כו' וא"כ הדרא הקושיא על החינוך לדוכתה.
אבל יש ליישב שיטת החינוך דס"ל דאמנם כן כי רק במצוות דרבנן אמרינן דאף הן כו' כי רק במצוות דרבנן נוכל להחליט שהמצוה נתקנה דוקא על הנס, אבל במצוות דאורייתא דמי יוכל לדעת כל רוז סודיך ואין אנו יכולים לעמוד על טעם המצוות בזה ל"ש כלל לחייב נשים משום שאף הן היו באותו הנס. אבל מצוות סיפור יציא"מ דעצם תוכן המצוה מוסד על הנס בזה גם בדאורייתא אמרינן דאף הן היו כו'.
ומעתה נראה ליישב משה"ק על שיטת רש"י כיון דס"ל דבדרבנן לא פטרינן נשים ממ"ע שהז"ג א"כ למ"ל טעמא דאף הן היו כו'. ולנ"ל י"ל דמה דבדרבנן לא פטרינן נשים ממ"ע שהז"ג היינו במצוות חדשות כתפילה שאינן מוסמכות על שום מצוה דאורייתא. אבל קריאת המגילה הרי אמרו בגמ' (מגילה יד.) שלמדו אותה ק"ו מה מעבדות לחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כל שכן, וכתב הריטב"א שם דה"ה נ"ח נלמד מק"ו זה, א"כ מצוות אלו נתקנו דוגמת מצוות סיפור יציא"מ. וכן מצוות ד' כוסות בודאי נסמכה על מצוות סיפור יציא"מ. אשר לכן אילו היו נשים פטורות ממצוות סיפור יציא"מ היה הדין נותן לפטרן גם ממצוות אלו שנתקנו דוגמתה. אלא דכיון שאף הן היו באותו הנס, ממילא יש לחייבן, וגם בסיפור יציא"מ חייבות מה"ט, וק"ל.
0 comments Leave a Comment