לכלול מספק בברכת מעין ג'

כתבו התוס' (לז. ד"ה הכוסס) בשם הירושלמי דר' ירמיה לא אכיל סלת מן יומא משום דנסתפק כיצד לברך לאחריו. ולכאורה יש לתמוה אמאי לא אכל דבר שחייבין עליו על המחיה ויכלול גם על האדמה ועל פרי האדמה (וגם יאכל דבר שברכתו בנ"ר כדי לפוטרו אם ברכתו בנ"ר). וכתב התרוה"ד (סי' ל) דמזה רואים שאין לכלול מספק שום נוסח אחר בברכת מעין ג' אע"פ שאינו מוסיף שם ומלכות. ונפק"מ אם שתה יין מבושל שנחלקו הראשונים אם ברכתו שהכל או בפה"ג (וגם נחלקו בברכה אחרונה) אינו יכול לכלול מספק במעין ג' [ולענין הלכה ל"צ לחוש לשיטת רש"י דקיי"ל דמברכין בפה"ג על יין מבושל]. וכן פסק השו"ע (סי' רח סי"ח).

אמנם הט"ז שם (ס"ק יט) כתב שהשו"ע הרחיב דברי התרוה"ד יותר מדאי. דלדעת השו"ע אף אם כבר אכל דבר ומסופק מה לברך לאחריו אין לכלול מספק בברכת מעין ג', ועל זה לא דיבר התרוה"ד כלל, אלא שאלתו היתה אם לכתחילה יכול לאכול דבר שהוא מסופק בברכתו, אבל אם כבר אכלו אולי אף התרוה"ד יודה דבדיעבד יכול לכלול מספק.

ובחי' רעק"א לברכות (לז.) העיר עוד דאין ראיה מהירושלמי לנידון זה כלל, שהרי פסק השו"ע (סי' קח סי"ב) שאם טעה והזכיר מאורע של שאר ימים בתפילה לא הוי הפסק, דכיון שיש נוסח כזה באיזה זמן לא חשיב הפסק. וא"כ שפיר יש לחלק דדוקא גבי סלת אינו יכול לכלול על האדמה ועל פרי האדמה הואיל ואולי לא תיקנו חכמים נוסח זה בברכת מעין ג' כלל, משא"כ כשבא לכלול על הגפן וכדומה אולי אין בכך כלום. [לדעת הגרעק"א יכול לכלול מספק אף לכתחילה היכא שהתוספת היא מטבע ברכה במקום אחר.] ובאמת אף התרוה"ד נחית לחילוק זה דהואיל ולא תיקנו חכמים מטבע זה ממילא אין לכלול אותו. אלא שהוא דחאו, דכל שאינו מוסיף שם ומלכות אין לחוש.

אבל הגרעק"א הביא ראיה מהשו"ע לגבי הזכרת מעין המאורע. ונראה שיש לדחות ראיה זו, דהתם לא שייכא הזכרת יום אחר, ולכן אי לאו דיש נוסח כזה בתפילה היה חשיב כהפסק. משא"כ בנידון התרוה"ד ד"על האדמה ועל פרי האדמה" אינו אלא תוספת שבח, ומסתבר דכל תוספת שבח בברכה לא חשיב כהפסק, וממילא מה שר' ירמיה לא כלל אותו בברכה מספק יש להביא ראיה גם לענין לכלול על הגפן או על העץ בברכת מעין ג'.

ולענין הלכה כתב המ"ב (סי' רח ס"ק פב) דבדיעבד יש לסמוך ע"ד הט"ז לכלול מספק. ונפק"מ אם מסתפק אם אכל כשיעור, או שאכל דבר ומסתפק מה ברכתו האחרונה. וע"ע במ"ב (סי' רט ס"ק י) שהביא מהפמ"ג דה"ה נמי אם מסתפק אם בירך מעין ג' ואין לו עוד מאותו המין לאכול.

עוד כתב באג"מ (ח"ב סי' קט) שאם אכל כזית מזונות וחצי שיעור יין יכול להזכיר על הגפן מספק ואין בזה הפסק, דלדעת הט"ז אף בשתה דבר שספק אם הוא יין או לא יכול לכלול מספק, והתם יתכן דלא שייך על הגפן כלל. והוסיף עוד שאם שתה כזית יין, שלדיעה א' חייב לברך אחריו על הגפן, אז מחוייב לכלול מספק.