57 - תפילות כנגד אבות או כנגד תמידין תיקנום - ג'

Speaker:
Ask author
Date:
May 07 2008
Language:
Hebrew
Downloads:
1
Views:
831
Comments:
0
 
תפילות כנגד אבות או כנגד תמידין תיקנום – ג'

א) הבאנו דלדעת הרמב"ם קיי"ל דתפילות תיקנום אף כנגד אבות ולא רק כנגד קרבנות. ונראה שהרמב"ם הוציא שיטתו דקיי"ל מדברי הגמ' (כו.) דקמיבעיא ליה אם טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים או לא, כיון דתפילה במקום קרבן הוא עבר יומו בטל קרבנו או דילמא כיון דצלותא רחמי היא כל אימת דבעי מצלי. והנה מלשון הגמ' משמע שלא נסתפקו אם תפילה במקום קרבן היא או רחמי היא, אלא זה היה ברור דתרתי איתנהו בתפילה. ומאי דקבעי היינו אם הא דתפילה במקום קרבן היא גורם שלא יוכל להתפלל תפילת תשלומין ליום א' ביום אחר או דילמא הואיל ותפילה היא ג"כ רחמי, ממילא יכול להשלים תפילה גם למחר.

אלא דזה גופא צ"ע, דמצד זה דתפילה במקום קרבן היינו צריכים לומר דלא שייך ענין תשלומין כלל, דהא בקרבן אמרינן דעבר זמנו בטל קרבנו, ולא רק עבר יומו בטל קרבנו. אך י"ל דהואיל ותפילה רחמי היא, מש"ה לא החמירו חכמים כ"כ לומר דעבר זמנו בטל קרבנו, אלא תיקנו דדי בכך שאם עבר יומו בטל קרבנו.

וכנראה שלזה נתכוין רש"י (ד"ה וכיון) במש"כ "דעבר יומו בטל קרבנו ואינו מקריבו ביום אחר אם זמנו קבוע כגון מוספים של כל יום ויום." ועיי"ש במסורת הש"ס שהגיה תמידין, ולכאורה כוונתו דלא תיקנו תפילות כנגד מוספין אלא כנגד תמידין. אך הרש"ש שם תי' דהוקשה לרש"י דהיכי אמרינן דעבר יומו בטל קרבנו, הא גם אם עבר זמנו בטל קרבנו, וא"כ היאך פשוט ליה כ"כ לגמ' דאם טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ולזה כתב רש"י דמ"מ מצינו קרבן ציבור דזמנו קבוע ואפ"ה כשר כל היום דהיינו מוספים, אבל לא מצינו קרבן ציבור שיש לו תשלומין למחר, ומש"ה מסתבר דהואיל ותפילה במקום קרבן היא לא שייך תשלומין למחר.

כל זה לדעת הרמב"ם. אבל לדעת הרי"ף והרא"ש דקיי"ל דתפילה במקום תמידין תיקנום צ"ע דמאי קמיבעיא ליה בגמ' דהואיל וצלותא רחמי היא ממילא יכול להשלים למחר, הרי עיקר חובת התפילה להתפלל ג' פעמים ביום לא תיקנו כנגד האבות. ואף אם נאמר דתפילה פעם א' ביום היא מה"ת משום רחמי, מ"מ להתפלל ג' פעמים אינה אלא כנגד התמידין. ועוד יותר תמוה, דאם איתא דתפילה במקום תמידין תיקנום, היאך שייך כל ענין תשלומין כלל, אפי' באותו יום, הא לגבי קרבן אמרינן דעבר זמנו בטל קרבנו. ואמנם כ"כ התוס' (כו. ד"ה איבעיא) "אבל שאר תפילות (חוץ ממוסף) דרחמי נינהו ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו אין כאן עבר זמנו בתפילה אחרת". הרי להדיא דכל עיקר דין תשלומין הוא מחמת זה שתפילה היא רחמי. ולכאורה לא שייך לומר הכי אלא אם תפילה כנגד אבות תיקנום. [וקשה לומר דהואיל ותפילה אינה קרבן ממש אלא רק במקום קרבן, לפיכך לא הקילו חכמים שיוכל להשלים תפילתו, דאם כל החיוב להתפלל ילפינן מקרבנות, א"כ מהיכא תיתי שיוכל להשלים תפילתו בכלל.]

וכתב הרא"ש (סי' ב) בטעם הדבר "אבל שאר התפילות אע"פ שנתקנו כנגד הקרבנות מ"מ אינו מזכיר בהן קרבנות ורחמי נינהו, והלואי שיתפלל אדם כל היום." הרי משמע שהבין דאע"ג דקיי"ל תפילות כנגד תמידין תיקנום, מ"מ הואיל ונוסח התפילה הוא כל כולו בקשת רחמים, ממילא שייך ענין תשלומין בתפילה, וכל גדרי תשלומין אינן תלויין בדיני קרבן, ומה"ט לא אמרינן עבר זמנו בטל קרבנו, ואף עבר יומו בטל קרבנו.

ולכאורה כל דבריו תמוהים, דמה בכך שנוסח התפילה הוא רחמי, מ"מ אם עיקר חובת התפילה ילפינן מקרבנות, מסתבר דליכא חיוב לאחר זמנו. אבל לדעת הרמב"ם, כמו שנתבאר לפי הלח"מ, דברי הגמ' מובנים היטב.

[וע"ע בגמ' לעיל (כ:) דנשים חייבין בתפילה משום דרחמי נינהו, מהו דתימא הואיל וכתיב בה ערב ובקר וצהרים כמעש"ג דמי קמ"ל. והרי התם ע"כ מיירי בחובת ג' תפילות, כמבואר מהמשך הגמ'. וא"כ לכאורה גם מהתם מוכח דקיי"ל דתפילות כנגד אבות תיקנום. אך נראה שאין זה ראיה אלא לדעת הרמב"ן דס"ל דתפילה דרבנן היא, דלדידיה ע"כ צ"ל שחכמים חייבו נשים ביותר מתפילה א' (ואולי פטורות מערבית הואיל ורשות היא ולא קיבלוה עלייהו) – ולדעת הרמב"ן מבואר דאי לאו דתפילה רחמי נינהו היו הנשים פטורות מלהתפלל משום דפטורות הן אף ממ"ע דרבנן שהזמן גרמא, ודלא כרש"י שם (ובביאור הדבר עי' בס' אור אברהם סי' לח).

אבל לדעת הרמב"ם ודעימיה דתפילה היא מצוה מה"ת, יש מקום לומר שכוונת הגמ' היא דנשים חייבין בתפילה א' ביום, ולעולם לא תיקנו חכמים שאר תפילות בנשים. ואמנם הרמב"ם כתב בהל' תפילה (פ"א ה"ב) שהנשים חייבין בתפילה משום דמ"ע שלא הזמן גרמא היא. ומשמע שהבין דדברי הגמ' נאמרו לגבי חיוב תפילה מה"ת (וכנראה שלא גרס המשך דברי הגמ', כמו שרש"י לא גרס הכי אך מטעם אחר כמבואר שם בתוס'). וא"כ ליכא ראיה מהתם דג' תפילות נתקנו בתורת רחמי.]

ב) ולכאורה צ"ע, דמה הכריח הרי"ף והרא"ש לפסוק כמ"ד דתפילות כנגד תמידין תיקנום. ואין לומר דהיינו משום דלא הקשו תיובתא אריב"ל, דאע"ג דהקשו תיובתא אריב"ח, הרי יישבו הקושיא. וכתב הנצי"ב בהעמק שאלה (שאילתא ח') דהוקשה להרי"ף הא דקיי"ל תפילת ערבית רשות, דאם איתא דתפילות כנגד אבות תיקנום מאי שנא ערבית משאר תפילות. אלא ע"כ דתפילות כנגד תמידין תיקנום, וממילא הואיל וערבית נתקנה כנגד הקטרת אברים ופדרים שאינה מעכבת את הקרבן, לפיכך תפילת ערבית רשות. והעיר הנצי"ב דהכי משמע מלשון רש"י בשבת (ט: ד"ה למאן) דמאן דס"ל תפילת ערבית רשות היינו מפני שהיא כנגד הקטר חלבים ואימורים שאין מעכבין כפרתן. [ועי' בפנ"י (כו:) שהעלה שזוהי הנפק"מ בין אם תפילות כנגד אבות תיקנום או כנגד תמידין תיקנום.]

ולכאורה קשה ע"ד הרמב"ם דהיאך קיי"ל תפילת ערבית רשות אם תפילות גם כנגד אבות תיקנום. וכן הק' הנצי"ב שם ע"ד השאילתות ובה"ג דס"ל דתפילות אבות תיקנום, ועיי"ש שתי' דאולי תפילת ערבית רשות משום דאף יעקב אבינו לא התפלל אלא מחמת סיבה, כדאיתא בחולין (צא:) כי מטא לחרן אמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי ואני לא התפללתי, יהיב דעתיה למיהדר והתפלל תפילת ערבית, ואולי מה"ט לא תיקנו חכמים חוב קבוע עפ"י תפילת יעקב אבינו. וכך הביא שם בשם המבי"ט דאולי יעקב אבינו לא תיקן תפילת ערבית אלא למאן דיהיב דעתיה להתפלל. [ומדברי התוס' בשבת (ט: ד"ה למ"ד) מבואר דאף מ"ד תפילות כנגד אבות תיקנום מצי סבר תפילת ערבית רשות.]

Gemara:

Collections: Rabbi Koenigsberg: Brachos 2007

References: Berachot: 26a Berachot: 26b  

    More from this:
    Comments
    0 comments
    Leave a Comment
    Title:
    Comment:
    Anonymous: 

    Learning on the Marcos and Adina Katz YUTorah site is sponsored today in honor of Rabbi Jeremy Wieder and by Aryeh and Brocha Holzer for a refuah shleimah for Mordechai Aton ben Sarah