טעה ולא הזכיר יעלה ויבוא בתפילה, וגדר תפילת תשלומין – ג'

הבאנו שיש לחקור בגדר תפילת תשלומין – האם היא השבת התפילה שחיסר או השלמת תפילה אחרת במקום התפילה שחיסר. ונראה דיש לתלות כמה ענינים בשאלה הנ"ל. א', אם יכול להשלים לאחר זמן התפילה הסמוכה. עי' בתוס' (כו. ד"ה טעה) שכתבו דאינו יכול להשלים תפילתו לאחר שכבר עברו שני זמנים של תפילה. וכ"כ הרא"ש (סי' ב) בשם הרשב"ם. אולם רבינו יונה (יח. בדפי הרי"ף ד"ה טעה [הא']) הביא די"מ שאפי' לא התפלל תפילות הרבה יכול להשלים כולן. וכן הביא הרשב"א (כו. ד"ה איבעיא), וכתב שכך נראה ובלבד שישלים בזמן תפילה.

ונראה לומר שמח' זו תלויה בשאלה הנ"ל, דאם נאמר דתפילת תשלומין היא רק תשלומין במקום תפילה שחיסר, מסתבר שיוכל להשלים בכל זמן שירצה, דהשלמה בכל זמן שירצה שומרת על מנין התפילות. וכ"כ בהגמי"י הל' תפילה (פ"ג אות כ') בשם רבינו שמחה דיכול להשלים אפי' אחר עשרה ימים "דכיון שאין בו משום עבר יומו מה לי למחר ומה לי לאחר עשרה ימים." וע"ע בראב"ד הל' תפילה שם (ה"י) שכתב דאם נזכר בזמן תפילה הסמוכה לה ולא השלים טעותו ורוצה להשלים אח"כ מסתבר שאינו משלים דזה חשיב כביטל במזיד ואין תשלומין למזיד. אבל אם לא נזכר עד אח"כ א"נ שנאנס בינתיים סובר הראב"ד דשפיר יוכל להשלים אח"כ. [ועי' בחכמת שלמה (ריש סי' קח) שדן בנעשה אונן ולא היה יכול להתפלל תשלומין.]

וצ"ע בדעת התוס' והרשב"ם, דאמאי לא יוכל להשלים תפילה אלא בזמן תפילה הסמוכה לה. ונראה לבאר [ומעין זה כתב בס' עיון בלמדות (עמ' קמ)] דס"ל דתפילת תשלומין היא השבת התפילה שחיסר, ולא שייך להשיב התפילה אלא בזמן הסמוך לה, וכגון אם חיסר תפילת מעריב יכול להשיבה רק בזמן תפילת שחרית. וה"ט דלעולם יש יחס בין ערבית ושחרית שהרי הן סמוכין זל"ז, ולכן תיקנו חכמים שיוכל להתפלל תפילת ערבית אף בזמן תפילת שחרית הבאה. [ואע"ג דמדברינו לעיל מבואר שהתוס' והרא"ש נחלקו בביאור דעת רבינו יהודה, ואילו הכא משמע שהם מודים בגדר תפילת תשלומין, לק"מ די"ל דלעולם מודה הרא"ש לדעת התוס' דתפילת תשלומין היא השבת התפילה שחיסר, אלא שהוא סובר דל"צ לכך כדי לבאר שיטת רבינו יהודה, דמה שפסק רבינו יהודה שאם טעה ולא התפלל ר"ח במנחה אינו מתפלל תשלומין לערב היינו משום דס"ל דאף אם לא הזכיר ר"ח בתפילתו עדיין יצא ידי חובת התפילה וכמו שנתבאר.]

ובאמת היה מסתבר שיתפלל תשלומי ערבית לפני תפילת שחרית מפני שעי"ז ישמור לא רק על מנין התפילות אלא אף על סדר התפילות. ואמנם מדברי האחרונים מבואר שכך הוא עיקר הדין, ורק משום דתדיר קודם (לבוש) או דחביבה מצוה בשעתה (ט"ז) תיקנו חכמים שיתפלל תפילת תשלומין דוקא לאחר תפילת חובת שעתיה וכמו שנתבאר לעיל.

והרשב"א שהעלה שיכול להתפלל תפילת תשלומין אף לאחר זמן תפילה הסמוכה אזיל לשיטתו, דס"ל דצריך להקדים חובת שעתיה משום דתפילת תשלומין אינה אלא המשך לתפילת חובת שעתיה, ומש"ה אין לחלק בין זמן תפילה הסמוכה לשאר זמני תפילה, לעולם תיחשב תפילת תשלומין כהמשך לתפילת חובת שעתיה ובלבד שיתפלל תשלומין כשעדיין עסוק הוא בתפילת חובת שעתיה.

[והעירו התלמידים נ"י שהרמב"ם גרס "מתפלל ערבית שתים", ומזה משמע דס"ל דתפילת תשלומין היא השלמת תפילה אחרת במקום תפילה שחיסר. ומאידך כתב הרמב"ם בהל' תפילה (פ"ג ה"י) שאינו יכול להשלים אלא בזמן התפילה הסמוכה, ומזה משמע דס"ל דתפילת תשלומין היא השבת התפילה שחיסר. וע"כ צ"ל דלעולם אין לדייק מלשון הרמב"ם "מתפלל ערבית שתים", דאולי רק נקט לשון הגמ'.]

ב', תשלומין לפני שהגיע זמן תפילה הבאה. כבר הבאנו מה שנחלקו הרא"ש והרמב"ם אם מתפלל שחרית לאחר ד' שעות בתורת תשלומין או בתורת תפילה בזמנה בדיעבד. ולדעת הרא"ש מצינו תפילת תשלומין אף שלא בזמן תפילת חובה. ונראה ברור דלשיטת הרשב"א דתפילת תשלומין היא השלמת תפילה אחרת במקום התפילה שחיסר בודאי א"א לומר כדעת הרא"ש, שהרי בין ד' שעות וחצות אינו זמן תפילת מנחה, וא"כ לא שייך לומר דתפילת תשלומין שמתפלל לאחר ד' שעות דינה כתפילת מנחה נוספת. והיה נראה לומר דתפילת תשלומין היא סתם תפילה נוספת (ולא שיש לה שם התפילה שהיא חובת זמן התשלומין), וממילא יכול להתפלל תשלומין אף שלא בזמן תפילה. אך א"א לפרש כן בדעת הרא"ש, דא"כ אמאי פסק שאינו יכול להשלים לאחר זמן תפילה הסמוכה לתפילה שחיסר, כדעת הרשב"ם. אלא ע"כ צ"ל דסובר הרא"ש דתפילת תשלומין דינה כהשבת התפילה שחיסר, ומש"ה שפיר יכול להתפלל אותה אף לפני שהגיע זמן תפילת מנחה.

ועי' בצל"ח (כו. ד"ה טעה) שנסתפק לדעת הרא"ש אם שכח ולא התפלל ערבית ולא נזכר עד אחר שעברו ד' שעות, אם זה מיקרי אחר ב' תפילות ושוב אין לו תשלומין לערבית, או דילמא כיון דעדיין לא הגיע זמן תפילת מנחה לא הפסיד תשלומין של ערבית. ולפי מה שביארנו בדעת הרא"ש דה"ט שיכול להשלים תפילת שחרית אף לפני שהגיע זמן המנחה משום דתפילת תשלומין היא בעצם השבת התפילה שחיסר, ולכן מה לי אם השלים בזמן תפילה הסמוכה מה לי אם השלים לפני כן, א"כ מסתבר דה"ה נמי יוכל להשלים תפילת ערבית כל שעדיין לא הגיע זמן המנחה. דאף אם כבר עבר זמן תפילת שחרית, מ"מ עדיין יכול להתפלל ערבית ושחרית סמוכין זל"ז. ונראה דבכה"ג לא שייך לומר תדיר קודם או חביבה מצוה בשעתה לגבי תפילת שחרית, וממילא עדיף להתפלל ערבית לפני שחרית. [ושאר הטעמים להקדים חובת שעתיה ברישא לא שייכי לדעת הרא"ש, שהרי הוא סובר שיכול להתפלל תפילת תשלומין אף שלא בזמן תפילת חובת שעתיה.]