השלמת טעות בשומע תפילה

איתא בגמ' (כט.) "גופא א"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו, שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה." וכתבו שם התוס' (ד"ה מפני) שיכול לאומרה בשו"ת כדאמר לקמן (לא.) שואל אדם צרכיו בשו"ת, ודוקא צרכיו כגון שיש לו חולה בתוך ביתו או שצריך שדהו מים דהוא מעין תפילה וכן שאלה, אבל הזכרה והבדלה ושאר שבחים אסור שאינה מעין שו"ת. וכ"כ רבינו יונה (יט: בדפי הרי"ף ד"ה אמר) דאם טעה בגבורות גשמים מחזירין אותו דהואיל ואינה אלא שבח אינו יכול לאומרה בשומע תפילה שהיא תחנונים.

ושוב הביא (ד"ה אבל) בשם רבנו צרפת דאף כשטעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה. וכנראה שהם גורסים כך בגמ', ודלא כגירסא דידן. והעיר רבינו יונה דבירושלמי משמע כגירסא זו, דאמרינן התם "ומה שאלה שהיא מדוחק אין מחזירין, הזכרה שהיא מריוח לא כל שכן". כלומר, שאלה של ברכת השנים שהיא לצורך השעה אין מחזירין אותו אלא די שיאמר אותה בשו"ת, הזכרה של גבורות גשמים שאינה אלא שבח בלבד לא כ"ש שלא נצטרך להחזירו ושיאמר אותה בשו"ת. וכנראה שהם סוברים דשם תפילה כולל שבח ובקשה, ומש"ה בשו"ת יכול לומר לא רק דברי בקשה ותחנונים אלא אף דברי שבח.

והנה כתב הרמב"ם בהל' תפילה (פ"י הי"ד) שאם טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת משלים תפילתו ואינו צריך לחזור. אבל בכס"מ שם הביא נוסח אחר דיש מי שמורה שאם נזכר קודם שומע תפילה מבדיל בשו"ת, וכתב עליו דט"ס הוא שהרי בגמ' מבואר דאין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס. וכתב הלח"מ שם דמי שמורה לאומרה בשו"ת סובר דמאי דקאמר שאין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס היינו דאם שכח אותו אף בשו"ת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס, אבל לעולם אם נזכר קודם שו"ת יבדיל בשו"ת. וכ"כ הב"י (סי' רצד ס"א ד"ה ואם נזכר).

אך הק' הב"י שם דהיאך יכול להבדיל בשו"ת, הרי אין אומרים דברי שבח בשו"ת אלא רק תחנונים כמבואר בתוס'. והיה נראה לומר שהרמב"ם סובר כרבני צרפת דיכול לומר אף דברי שבח בשו"ת. אך א"א לומר כן, שהרי פסק הרמב"ם שם (ה"ח) שאם שכח גבורות גשמים מחזירין אותו, ורק לגבי שאלה כתב (ה"ט) שיכול לאומרה בשו"ת. ועיי"ש בב"י שתי' דכיון שיש בהבדלה בקשה (דהיינו כשם שהבדלתנו וכו' כן פדנו והצילנו מכל מיני משחית וכו' – כלשון הרמב"ם בתפילות של כל השנה, וכן בנוסח דידן "אבינו מלכנו החל עלינו הימים הבאים לקראתינו וכו'") שפיר הוי מעין שומע תפילה.

ובאמת לכאורה יש לתמוה בדברי התוס', דהא גם בהבדלה שלנו יש ענין בקשה, וא"כ אמאי אינו יכול לאומרה בשו"ת. וי"ל דהואיל ועיקר הבדלה היא רק הזכרה דהיינו "המבדיל בין קודש לחול", ממילא אע"פ שאנו מזכירין דברי בקשה בנוסח הבדלה שלנו, מ"מ ס"ל להתוס' דאינו ראוי להזכירו בשו"ת.