ספק עץ מאכל

לרפואת יהודה בן ציון בן נעמי בתוך שאר חולי ישראל.

א] הקשו האחרונים לפי שיטת הרמב"ם המובא בשמעתתא א' פרק א' דספק דאורייתא מה"ת הוא לקולא, א"כ למה כתוב בפסוק [דברים כ' כ'] "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית" הרי אם אתה מסופק אם הוא עץ מאכל, אסור לקוצצו. ורק אם אתה יודע שאין זה עץ מאכל מותר לקוצצו, ומכאן לכאורה מוכח שספק אסור מה"ת?

ב] הרבה תירוצים נאמרו בזה. ולכאורה פשוט שאפשר לומר שמכאן ראיה להיפך, שבדרך כלל ספיקו מותר מן התורה וע"כ בעינן קרא כאן שספיקו אסור מה"ת.

ג] ובס' בית יעקב [עמ' נ"א] דדוקא היכא דכתיב האיסור מפורש בתורה, ספק אסור. אבל היכא דהתורה כתבה ההיתר מפורש בתורה דוקא ודאי היתר מותר משא"כ ספק אסור. [ועפ"י יסוד זה אפשר למצוא נייחא לרוב הקושיות שהקשו על הרמב"ם]. וכאן שכתוב שרק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא, דהיינו שצריך להיות מותר בבירור ובודאי משא"כ ספק - אסור.   

ד] [ולפ"ז שפכו אור נוגה על קו' המהר"י באסן, איך אומרים ספק ממונא לקולא לנתבע והרי יש ספק איסור לא תגזול, אבל לפי הנ"ל ניחא, דהתורה אמרה לא תגזול דהיינו גזל ודאי הא גזל ספק מותר, ולכן אפשר לומר ספק ממונא לקולא לנתבע ואין חשש גזל].

ה] בקובץ הפרדס [שנה ל"ג חוברת ו' עמ' 11] תירץ שבספק ממזר שא"א לברר ספיקו לקולא אבל ספק עץ מאכל שאפשר לברר ספיקו לחומרא.

ו] ותבט עיני בשו"ת חלקת יואב [סי' ק"א] שתירץ בעזרת הברקה נפלאה: אדרבה מכאן ראיה לשיטת הרמב"ם ע"פ מה שמבואר בספרי הובא ברמב"ן שם על הפסוק "אבל על דעת רבותינו מותר לכרות עץ מאכל לבנות מצור, ולא אמרה תורה רק עץ אשר תדע וכו' אלא להקדים ולומר שאילן סרק קודם לאילן מאכל וכו' ע"כ ע"ש ברמב"ן. ומבואר דמקרא קודש הנ"ל לא בא לאסור קציצת עץ מאכל, אלא בא לומר שאם יש לפניך אילן מאכל ואילן סרק תקדים לקצוץ אילן סרק, וה"פ רק עץ אשר תדע וגו', כלומר אותו תקדים לקוצצו, ומוכח דרק אם ברור לך שהוא אילן סרק, רק אז תקדים לקוצצו קודם אילן מאכל, הא אם הוא ספק אינך צריך להקדימו ומותר לך לקצוץ אילן מאכל והיינו ע"כ משום שספיקות מותרין מה"ת, דאל"כ היה לנו לחוש שמא הוא אילן סרק וצריך להקדימו לפני אילן מאכל ודו"ק.

ז] ועי' בספר מנחת שמואל [להרה"ג ר' שמואל צבי רולניק שליט"א עמ' ר"ט], ובס' עץ השדה [להרה"ג ר' יצחק אליהוו שטסמן שליט"א סי' ג'] שמדובר בעץ אשר ידוע שבעבר טען פירות, וא"כ יש חזקה שהוא עץ מאכל ובכה"ג גם הרמב"ם יודה שצריך לדעת בבירור שכבר אינו טוען פירות.  

ח] בשו"ת מהרי"ל דיסקין בתורת אוהל תירץ דבשנות ערלה ליכא בל תשחית, דכיון דהפירות אסורים בהנאה ליכא שם אילן פרי עליו, וספק ערלה בחו"ל דהוי הללמ"ס קיי"ל ספיקו מותר, ומקרי עץ מאכל כיון דמותר ליהנות מפירותיו ואסור להשחיתו, ולכן בשעת מצור על עיר בחו"ל אמרה תורה רק עץ אשר לא תדע שהוא של ערלה מותר להשחיתו אבל ספק אם הוא ערלה דאז מותר ליהנות ממנו אסור לקוצצו. ועי' עוד כלי חמדה פרשת שופטים.

ט] ויש שתירצו שמדובר שיש גם אילני סרק וגם אילני מאכל בתערובת והוי איקבע איסורא דגם להרמב"ם אסור.

י] ורבים תירצו שקציצת אילני מאכל הוי אסור משום סכנה וחמירא סכנתא מאיסורא וגם ספק אסור. ובליקוטי יהודה [פ' שופטים] הוסיף שאדם נמשל לעץ השדה, ולכן סכנה לקוצצו.

יא] הגאון ר' אליהו ראם זצ"ל [ס' זכרון אדרת אליהו עמ' שעו] תירץ ע"פ הש"ך יו"ד סי' צ"ח כי חוסר ידיעה לא נקרא ספק כי ידיעת שוטים היא, א"כ חוסר ידיעה אם הוא עץ מאכל או לא, לא נקרא ספק.

יב] ושערי התיריצים טרם ננעלו, ע"ע ביביע אומר ח"י יו"ד סי' ו' ובס' נועם שיח עמ' ס"ג.

וה' הטוב יצילנו משגיאות ומתורתו יראנו נפלאות.