תוס' ד"ה העושה ב' בתי נירין. התוס' הקשו אמאי כאן ובאורג פוצע תופר וכותב נתן שיעור טפי מבשאר מלאכות. ובמגן אבות (וכן מובא במנחת חנוך) איתא שבאלו פחות מן השעור אינו אפילו מלאכה כלל. וכן כ' הקרן אורה כאן. ובשו"ת להורות נתן ח"ז סי' כ"ז כ' לבאר דבשלמא באורג חוט א' י"ל דאין זה בגדר אריגה כלל כיון שאין לו קיום כלל וכן בתופר תפירה א', אבל בכותב אות א' אמאי נימא דאין עליו שם מלאכה כלל, הלא עכ"פ כתב אות א' בשלימות, וכ' דהא דבעינן בכותב שיכתבו ב' אותיות הוא משום דמלאכת כותב הוא בצירוף ב' אותיות, הדומה למשכן כפי' רש"י כאן. ולמרות זה ע' בשו"ת ערוגת הבשם ס' פ' אות ל"ד סק"א שקדם להמג"א בחידושו אלא שהק' מכתיבה ע"ש. וע' בשו"ת אבנ"ז או"ח סי' קפ"ז מה שהק' על דברי המג"א, וכן סי' ר"ה, וע' בשו"ת להור"נ הנ"ל בזה. וע' בשו"ת ארץ צבי ח"א סי' ע"א מה שדן ביסודו של המג"א. וע' בשו"ת אבנ"ז ר"א:ז שכ' דדין שיעורין בשבת דפחות משיעור הזה לא מיחייב משום דלא חשיב תיקון בפחות משיעור הזה כמו דלא חשוב אכילה פחות מכשיעור וכהרשב"ם ב"ב נ"ה: דח"ש לא חשיב מלאכת מחשבת ומתקן עם מלאכת מחשבת חדא מילתא הוא כדאיתא כריתות י"ט: אבל א"ל כלל דלא חשיב מלאכה, עכ"ל ע"ש. [ולענין חצי שיעור בשבת ע' לקמן ע"ד.]
0 comments Leave a Comment