מבואר בגמ' (שבת כג.) דאשה ודאי מדליקה נ"ח, דא"ר יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס. וזאת אומרת דאשה יכולה להדליק אף לבעלה ובני ביתה, ולא מצינו מי שפקפק בזה. ועיין בספר אגרות הגרי"ד הלוי (הל' חנוכה ד:ט) שהביא את קושיית רעק"א (שראה הגרי"ד מתוך כת"י של רעק"א), דלפי הבה"ג (מובא בתוס' מגילה ד. ד"ה נשים) דס"ל דנשים אין מוציאות את האנשים במקרא מגילה אע"ג דחייבות משום שאף הן היו באותו הנס, אמאי מוציאות את האנשים בנר חנוכה, ומאי שנא נר חנוכה ממקרא מגילה. ותירץ הגרי"ד דבאמת חלוקים חנוכה ומגילה בגדר עצם מצותם, דמגילה הוה חובת גברא לקרוא, ויוצאים ע"י דין שומע כעונה. משא"כ מצות נר חנוכה, דכיון דהוה חובת הבית, המדליק אינו מוציא את האחרים ידי חובתם אלא נפטרים הם ממילא, דיסוד דין נר חנוכה דיתקיים קיום הדלקה בביתו. ובנ"ד כיון דגם אשה חייבת והדלקתה הוה מעשה הדלקה של נר חנוכה, אף דחיובה רק מטעמא שאף הן היו באותו הנס, הרי בעלה פטור ממילא, כיון דנתקיימה הדלקה בביתו. (לכאו' כונתו לאפוקי מחש"ו, דאין יוצאים בהדלקתם, כיון דמופקעים הם לגמרי ממצות נר חנוכה.) ולכאורה הניח כאן כדברינו, דאין עיקר קיום המצוה במעשה הדלקה, אלא בזה שיש נר דלוק בביתו, ולכן לא שייך לכללא דכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתם כמו במקרא מגילה, כי רק צריך מי שראוי לעשות נר של מצוה בביתו.[‎6]


--------------------------------------------------------------------------------
[6.]ועיין בספר הררי קדם (עמ' רע"ו) שכתב להאריך בשם הגרי"ד בדין זה, אי מצות נר חנוכה הוה חובת הבית או חובת הגברא. וכתב דמלשון הרמב"ם משמע דהוי חובת הבית, שכתב (הל' חנוכה ד:א) מצוה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד. ועוד הזכיר את דברי התוס' (סוכה מו. ד"ה הרואה) שתיקנו ברכת הרואה בנר חנוכה ולא בשאר מצות משום שיש כמה בני אדם שאין להם בתים, וכתב התוס' דלפי"ז קשה ממזוזה. ואמר הגרי"ד דמשמע מתוס' דנר חנוכה דמי למזוזה, דהוי חובת הבית.
אך נראה דמזה ליכא הכרח אי הוה חובת הגברא התלוי בבית, או דהוי חובה שיהיה בבית נר דלוק, וכדברינו. אך ע"ש בהמשך דבריו שכתב בשם רבינו לחקור בזה, וביאר דהיינו יסוד פלוגתת הרב שר שלום (מובא בטור, סי' תרע"ד) והמגיד משנה (שם:ד) אם שני בני אדם הדרים בחצר אחד יכולים להדליק נר אחד, דדעת הרב שר שלום דגדר המצוה שיהא נר דלוק בביתו, ולכן ע"כ ליכא חיוב אלא שיהא נר אחד, וכמזוזה. משא"כ להמ"מ, גדר המצוה שיש חובת גברא להדליק, והבית אינו אלא מקום ההדלקה. וממילא, אע"פ שדרין ביחד, מחוייב כל גברא וגברא במצותו, וע"ש.