תחילת זמן תפילת שחרית – ב'

פסק השו"ע (סי' פט ס"א) שאם התפלל לפני הנץ החמה יצא. ומשמע דלא יצא אלא בדיעבד. וכן מוכח מלשון הרא"ש. אבל הפר"ח שם חולק וסובר דאף לכתחילה יכול להתפלל משהאיר פני המזרח (אלא שאינו מצוה מן המובחר כמו נץ החמה), והביאו הבה"ל (ד"ה יצא). ומדברי רבינו ירוחם שהביא הב"י משמע דעכ"פ משיכיר יכול להתפלל לכתחילה. והעירו הפוסקים דנפק"מ למי שבלא"ה אינו מתפלל בנץ החמה, האם עדיף שיתפלל דוקא לאחר הנץ החמה או דילמא יכול להתפלל גם קודם.

ועוד נפק"מ אם יכול להתפלל בציבור רק קודם נץ החמה, האם עדיף להתפלל בנץ החמה ביחידות או קודם הנץ בציבור. דהנה דעת הפוסקים היא דתפילה בציבור עדיפא מלהתפלל ביחידות בנץ החמה. עי' בזה במעשה רב (אות כ"ה) שכתב "להתפלל שחרית כותיקין ובלבד עם מנין עשרה דוקא". וביארו דה"ט משום דספק נץ החמה (שהרי קשה לכוין השעה) לא עדיף מודאי תפילה בציבור. [אך עי' בבה"ל (סי' נח ד"ה ומצוה) שכתב דמי שרגיל להתפלל כותיקין במנין עדיף להתפלל כותיקין אפי' ביחידות (באקראי) מלהתפלל אח"כ בציבור. וביאר בתשו' והנהגות (ח"ג סי' לג) שאם כך הוא מנהגו יש לו להתפלל כותיקין אפי' ביחידות מדין מנהג טוב (דהיינו כאילו נדר לדבר מצוה), אבל בלא"ה עדיף להתפלל בציבור. וע"ע בפסקי תשובות (סי' נח אות ו' הע' 65).] ומעתה יש לדון האם תפילה בציבור עדיף מלהתפלל כותיקין אם הציבור מתפללין רק לפני נץ החמה.

לפי הפר"ח בודאי יש להתפלל בציבור לפני הנץ, דאין עדיפות בין קודם הנץ לאחר הנץ. אמנם אחרים חולקים דעדיף להתפלל בנץ החמה ביחידות שהרי להתפלל קודם הנץ אינו אלא בדיעבד וכמשמעות לשון הרא"ש והשו"ע.

ולכאורה צ"ע בדעת הפר"ח, דהא במתני' במגילה מבואר דכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר, ומשמע דאינו כשר אלא בדיעבד, אבל לכתחילה כל דבר שמצותו ביום יש לעשותו דוקא לאחר נץ החמה. וכנראה שכך סוברים הרא"ש והשו"ע דלכתחילה אין לעשות שום מצוה של יום קודם נץ החמה. וצ"ע בדעת הפר"ח.

וי"ל דסבר הפר"ח דהואיל ותפילה כנגד תמידין תיקנום, לכן אין זמנה תלויה בזמני יום הרגילים, ולכן אף לכתחילה יכול להתפלל לפני נץ החמה. והיינו מש"כ הפר"ח דלכתחילה יכול להתפלל משעה שהאיר פני המזרח מידי דהוה אתמיד של שחר. [וע"ע באג"מ (ח"ד סוף סי' ו ד"ה והנה, א"כ) שגם הוא העלה סברא זו, וק"ק שהגרמ"פ כתב "לולא דמסתפינא", הרי הפר"ח כבר הזכיר עיקר סברתו.]

ולדעת הפר"ח צ"ל דמה שתיקנו חכמים תפילה כנגד קרבן זה מרחיב הזמן שיכול לקיים מצות תפילה לכתחילה. ולכן אע"ג דשאר מצוות התלויין ביום אינן כשרין לכתחילה עד הנץ החמה יכול להתפלל לכתחילה משעה שהאיר פני המזרח, דזמן תפילה לכתחילה נקבע עפ"י הזמן שהקריבו את התמיד בפועל. [אכן כבר העיר בס' עם מרדכי (עמ' עב) דא"א לומר דזמן תפילה לכתחילה נקבע עפ"י הזמן שהיו רגילים לשחוט ולהקריב התמיד בפועל, שהרי שחטו התמיד של שחר משהאיר פני המזרח, ומסתבר דזמן תפילת שחרית לכתחילה הוא אחר הנץ החמה, כדאמרינן במגילה (כ.) דדבר שמצותו ביום לכתחילה יש לעשות לאחר נץ החמה. אלא ע"כ צ"ל לר"י שתיקנו זמן שחרית לכתחילה עד ד' שעות הואיל והקריבו את התמיד באותה שעה פעם א'.] ובדיעבד יכול להתפלל אף משעלה עמוד השחר הואיל ואותו זמן ראוי להקרבת הקרבן.

ובדעת הרא"ש והשו"ע י"ל דס"ל דמה שתיקנו תפילה כנגד קרבן יכול למעט זמן הראוי למצותו, כגון משעלה עמוד השחר עד שהאיר פני המזרח, אך אינו יכול להרחיב זמן המצוה יותר משאר מצוות התלויין ביום. ולכן בודאי לכתחילה אינו יכול להתפלל קודם נץ החמה כשאר מצוות התלויין ביום. אבל מאידך, אע"ג דשאר מצוות התלויין ביום כשרין בדיעבד משעלה עמוד השחר, בתפילה אינו כן אלא בדיעבד יכול להתפלל רק משהאיר פני המזרח, בזמן שהקריבו את הקרבן.

ועוד כתב הפרי יצחק (ח"א סי' ב ד"ה והנה לכאורה) דאף אם לא נרחיק לכת כ"כ ולומר כמו הפר"ח דלכתחילה יכול להתפלל משהאיר פני המזרח, מ"מ י"ל דלכתחילה יכול להתפלל לפני הנץ החמה, דאולי שאני תפילה דהואיל ומצוה למיסמך גאולה לתפילה, וזמן ק"ש הוא משיכיר [לדעת הגרמ"פ היינו כמו 30-35 דקות לפני הנץ], לכן ע"כ אף לכתחילה יכול להתפלל לפני נץ החמה. [אך יש לדחות דאולי לעולם יכול לקיים מצות ק"ש לכתחילה משיכיר, אך בכה"ג לא יקיים מצות תפילה לכתחילה לפני הנץ החמה.]

ונפק"מ בין ב' סברות אלו אם לכתחילה יכול להתפלל אף קודם משיכיר, דאם זמן תפילה תלוי בזמן ק"ש א"כ לפני משיכיר אינו יכול להתפלל לכתחילה, משא"כ אם זמן תפילה לכתחילה אינו תלוי בזמן ק"ש. אלא דלמעשה אף אם יוכל לקיים מצות תפילה לכתחילה משהאיר פני המזרח, מ"מ כדי לסמוך גאולה לתפילה מסתבר שאין להתפלל לפני משיכיר כדי שיוכל לקרוא ק"ש בזמנה לכתחילה (אא"כ לא יוכל להתפלל אח"כ).

ולענין הלכה כתב הפרי יצחק שם דעדיף להתפלל בציבור לפני הנץ החמה מלהתפלל ביחידות אחר הנץ החמה. אמנם הגרמ"פ שם מסיק דלמעשה עדיף להתפלל לאחר הנץ החמה ביחידות מלהתפלל לפני הנץ החמה בציבור. וכן נראה דעת רוב הפוסקים. אך הגר"מ וויליג העלה בס' עם מרדכי (עמ' עד) דאולי יש לצרף דעת האדר"ת ולהקל להתפלל לכתחילה אף לפני הנץ החמה. [אמנם בשדי חמד (ח"ג עמ' 347) הביא שהאדר"ת בעצמו כתב דראוי למנוע מלהתפלל קודם נץ החמה. וע"ע בכל זה בס' אשי ישראל (פי"ג הע' כ-כא, פי"ח הע' ט).]