במאמר זה ננסה לברר בס"ד את השאלה אם יש דין 'לכם' בשמן של נר חנוכה כפי שיש, למשל, בארבעת המינים. לא הקפנו את הנושא לכל אורכו ורוחבו, ולכן אני מציע בפני הלומד 'ישמע חכם ויוסיף לקח'. 

 לעילוי נשמת מרן הגאון הצדיק רבי נתן געשטטנר זצ"ל בן רבי עמרם זצ"ל שהלך לעולמו במוצאי שבת פרשת וישלח התשע"א

 רבות למדתי מספריו, ובפגישה אישית שהיתה לי איתו בביתו בבני ברק לפני חדשים מספר התרשמתי עמוקות מעדינות רוחו ומאצילות נפשו. הוא נתן אז לבני שמואל אלכסנדר חלק ט"ו משו"ת להורות נתן וכתב בו הקדשה יפה לרגל הגיעו למצוות. יה"ר שנמשיך ללמוד וללמד מתורתו המתוקה והעמוקה ויהיו שפתותיו דובבות בקבר ונזכה להתקשרות הנשמות איתו. הוא היה גדול בישראל אמיתי. מי יתן לנו תמורתו.

א)        הר"ן בפסחים [דף ז ד"ה מי איכא] כתב בזה"ל: ומיהו איכא למידק בהאי כללא [דמצוה דאפשר להעשות ע"י אחרים מברך ב'על'] דהא הדלקת נר חנוכה שאפשר לעשותה ע"י שליח ואפ"ה מברכין עליה להדליק? ואיכא למימר, דכיון דאמרינן בשבת [כ"ג.] דצריך לאשתתופי בפריטי, 'כיון שאינו יוצא אלא בשל עצמו' הרי אין זו יכולה להתקיים ע"י אחר, עכ"ד. הרי להדיא דהשמן צריך להיות משל עצמו.  

ב)          ומרן הגאון האדיר ר' נתן געשטטנר זצ"ל בספרו הבהיר שו"ת להורות נתן [ח"א סי' ל'] כתב שקשה לקבל את הדברים כפשוטם, חדא, שלא מצאנו לא בגמרא ולא בפוסקים שנר חנוכה צריך להיות שלו דוקא ולא הזכירו שצריך להשתתף בפרוטה אלא באכנסאי. ועוד, דחזינן באכסנאי סגי שישתתף בפרוטה ואינו צריך שיקנה את כל השמן הצריך להדלקה עד שתכלה רגל מן השוק. והרי צריך שיתן מספיק שמן שידלוק לחצי שעה, ואם בשעת ההדלקה לא היה שיעור כזה אינו יוצא [שו"ע סי' תרע"ב], והשתא אם נימא שצריך שיהא השמן שלו אמאי סגי שישתתף בפרוטה, הול"ל דצריך שישתתף כשיעור שוויות השמן שיש בו כדי להדליק חצי שעה. אמנם דעת האליה רבה [סי' תרע"ו סק"ב] שצריך שיתן כשיעור הדלקת חצי שעה עיי"ש, אבל מדברי המג"א הב"ח והפר"ח מבואר דסגי במקצת עיי"ש.[ועי' בספר רשימות שיערים על חנוכה עמ' קל"ב דגם האליה רבה מודה דסגי בהשתתפות כל דהו וכדמתבאר בדעת הגמ' והפוסקים דמשתתף בפרוטה, והאליה רבה כתב רק דבעל הבית צריך שידליק מממונו לחצי שעה, דלכן צריך שיוסיף כל השמן דהאכסנאי, דאל"כ יחסר משיעור הח"צ שחייב להדליק ממונו,דאינו יכול להדליק החצי שעה מהשתתפות האכסנאי דנתחייב הוא להדליק ממונו ח"צ, אכן האכסנאי אינו צריך להשתתף בשיעור דחצי שעה, ומזה לא דיבר האליה רבה כלל, דמיירי רק מבעל הבית וכדמתבאר להדיא מדבריו.]   ובשו"ת בית יצחק [ח"א יו"ד סי' קמ"ה] הביא משו"ת שער אפרים [סי' ל"ח] שדן בשמן של בשר וחלב שנאסר בהנאה אם יוצאין בו מצות נר חנוכה שהרי מצוות לאו ליהנות ניתנו, ומזה הוכיח ה'בית יצחק' שפשוט לשער אפרים דמדליקין בשמן שאינו שלו דהא איסור הנאה אינו שלו [והאחרונים האריכו מאד בשאלה אם איסורי הנאה הוי שלו] עיי"ש. ויש להוסיף מש"כ בשו"ת שמע שלמה [ח"ד סי' כ"א] שאם בהשתתפות בפרוטה היא מטעם 'לכם' בודאי אינו מועיל, דהוי שותפות, ובכה"ג בלולב אינו מועיל דשותפות אינה נחשבת ל'לכם'.  

ג)           ולאור הנ"ל הוכיח בעל ה'להורות נתן' זצ"ל שא"א ללמוד את דברי הר"ן כפשוטו שצריך להדליק בשמן של עצמו, ויצא ללמוד פירוש חדש דברי הר"ן. ותמציתו היא, שהדלקת נרות עבור בני הבית לא בעיא שליחות, שהרי אין הדלקת נרות חנוכה חובת גברא אלא חובת הבית [וכבר האריכו בנידון זה הרבה מאד], ורק בחובת גברא נזקקים לשליחות, אלא כל בני הבית שייכים להדלקה, ובכך יוצאים. אכסנאי נתון בבעיה, שאין הוא אחד מבני הבית, וא"כ איך ישתייך הוא אל ההדלקה? על כן חז"ל תיקנו שיתן פרוטה לבעל הבית עבור ההשתתפות בשמן, ונתינה זו משייכת אותו אל ההדלקה ומאפשרת לו לצאת. מעתה, אין כאן שליחות של בעל הבית עבור האכסנאי, כי אין כאן חובת גברא שדורשת שליחות אלא חובת הבית, וא"כ ראוי לברך בלמ"ד [המתאים למצוות שלא נעשות בשליחות], וזו כוונת הר"ן. וכל זה באכסנאי, אבל בבעל הבית עצמו אין צורך שיהיה שלו שהרי הנר דולק בביתו ושפיר מקיים מצות נר איש וביתו עכת"ד, ועיי"ש נועם אריכות דבריו. מבואר דלא בעינן לכם בשמן של נר חנוכה ואכסנאי נותן רק כדי שתהיה לו איזה שייכות להדלקה של בעל הבית. וכך כתב בשו"ת שבט הלוי [ח"ג סי' פ']. ובלהורות נתן חי"ב סי' נ"ו כתב אולי הפרוטה נועדה לקנות לאכסנאי זכות דירה בבית וכעין שכירת רשות, כדי שיהיה לו חלק בהדלקה עם בני הבית. ועי' גם בהררי קדם ח"א סי' ק"צ שאין דין לכם בנר חנוכה ואפילו יוצאים ידי חובה בשמן גזול דהחפצא דמצוה הוא השלהבת ובזו אין גזל עיי"ש. 

ד)   וכעין זה כתב בשו"ת דבר יהושע [ח"ב סי' קי"ב – ומעניין שהשואל שם היה אותו בחור ששאל את ה'להורות נתן'] שהפרוטה היא כדי לצרף את האכסנאי להדלקה. אבל שונים דברי ה'דבר יהושע' מה'להורות נתן' במה שה'דבר יהושע' תפס שההשתתפות היא כדי ליצור דין שליחות למדליק, שהרי בין כה הוא מדליק לעצמו ובמה יהיה ניכר שהוא מדליק גם עבור האכסנאי – ולכך נועד הפרוטה שנותן לו.   

 ה') ויש לעיין בלשונות ראשונים אחרים לבדוק אם נכון לדחוק ולפרש את דברי הר"ן שכתב "כיון שאינו יוצא אלא משל עצמו" שלא כפשוטו ולומר שאין דין 'לכם' בנרות חנוכה. בספר תמים דעים אות קפ"ו נאמר "כתב הרב ר' אהרן [הרא"ה] בשם רבו הרמב"ן ז"ל וכו' ומה שאנו מברכין בנר חנוכה בלמ"ד, משום דאי אפשר גם כן אלא בשמן שלו או לאשתתופי בפריטי". וכן הוא בריטב"א בשם הרא"ה. ונראה מדבריו שיש דין לכם בנר חנוכה, דבשלמא ממה שכתב שאכסנאי צריך להשתתף בפרוטה אין ראיה שצריך לכם, שהשתתפות היא רק כדי שתהיה לו שייכות להדלקה אבל לא שיהיה שלו ממש, דבנתינת פרוטה זו אין זה שלו אלא בשותפות, שאינו נחשב 'לכם', וגם אין לו חלק במספיק שמן שידלק לחצי שעה וכנ"ל. אבל ממה שכתב 'אלא בשמן שלו' שבפשוטו קאי על הבעל הבית, לכאורה משמע שיש דין לכם, אחרת למה צריך שיהיה שלו, הרי הוא המדליק ובודאי יש לו שייכות להדלקה ולמה צריך שהשמן יהיה שלו, אלא ע"כ שיש דין לכם. [אא"כ נדחוק מאד ונאמר שגם המילים "שהשמן שלו" מתייחסות גם הן לאכסנאי אבל הבעל הבית לא צריך שום חלק ממוני בנרות]. ומכאן רואים דלא כה'להורות נתן' שכל הצורך בהשתתפות ממונית הוא לאכסנאי אבל לבעל הבית אין צורך כי הוא ממילא שייך.

ו') ופוק חזי לשונו של רבינו דוד [תלמיד הרמב"ן] "וקשה המדליק נר חנוכה של חבירו למה מברך להדליק וכו'? וי"ל שמצות נר חנוכה ודאי אינו ע"י שליח, שאם קנה פתילות ושמנים והדליק עבור חבירו ודאי לא עשה כלום, ואין ראוי לברך כלל, אלא כמי שהניח תפילין ונתעטף בציצית בשביל חבירו. אבל אחר שהכין בעל הבית בביתו השמנים והפתילות, יכול אחר שיברך במקומו והוא שומע ויוצא ידי הברכה. שהברכה על עיקר ההדלקה היא, רוצה לומר התקנת השמן והפתילות, שהדלקה בשמן ופתילות של חבירו אינה כלום".

 ז') ורואים כאן הגדרה חדשה למצות הדלקת נרות. נר חנוכה היא מצוה שבגופו כמו ציצית ותפילין, אלא שבציצית ותפילין  המצוה המצוה היא שהאדם יהיה לבוש בהן, ואילו בנר חנוכה המצוה היא להדליק בממונו, וגם ואחר יכול להדליק בממונו [וכדי שהשליח יברך, בעל הממון צריך להיות נוכח]. ומשמע שלא משנה מי המדליק, העיקר שיהיה השמן של בעל הבית. הרי כאן לא מדובר באכסנאי ובכל זאת בעי 'לכם'.

 ח') וכך מתבאר מדברי רבינו פרץ [פסחים דף ז' ד"ה וקשה] שכתב וז"ל " לכן נראה דלא מברך לעשות וכיוצא בו אלא היכא דאיכא תרי טעמא, יש שיהוי בעשייתן ולא אפשר לעשות ע"י שליח, אבל אם חסר אחד מהני מברך 'על'. והשתא נמי ניחא מלהדליק נר של חנוכה דמברכין להדליק, לפי דיש שיהוי במצותה [ש]מצותה משתשקע החמה עד שתכלה הרגל מן השוק, ואי אפשר לעשות ע"י שליח 'כי צריך לעשות משלו', עכ"ד.

 ט') מבואר דפשיטא ליה שצריך להדליק משלו גם כשהוא עצמו מדליק, שהרי לא הזכיר בכלל את החיוב של האכסנאי.

 י') ובספר זכר יהוסף כתב בשם חמיו רבי מרדכי גימפל יפה ובשם רב"ד רבינוביץ זצ"ל [הובאו בשדי חמד ח"ט אסיפת דינים מערכת חנוכה עיי"ש] שהבינו דברי הר"ן כפשוטם שאינו יוצא אלא בשל עצמו. ובס' שבות יצחק הביא בשם הגרי"ש אלישיב שפסק שאינו יוצא אם אינו שלו [הוא גם הביא שם את דברי הראשונים הנ"ל].      

י"א) ובאשר לקושית של ה'להורות נתן' מאכסנאי, דאם צריך שהשמן יהיה שלו איך סגי בפרוטה, הרי היה צריך להשתתף בסכום כסף בשווי שמן שידלק לחצי שעה. וכן מה שהקשה בשו"ת שמע שלמה דאם צריך שיהיה שלו, כאן אינו מועיל, כי זו שותפות, ובאתרוג שצריך 'לכם' שותפות אינה מועילה. התשובה היא אולי, שאכן בדרך כלל צריך שהשמן יהיה שלו אבל באכסנאי הקלו שמספיק שישתתף בפרוטה. וזאת למדתי מדברי הביאור הלכה [סי' תרע"ז ד"ה עמו] שכתב "עיין פרי מגדים באשל אברהם אות ג' שכתב, אם שתי בעלי בתים דרים בחדר אחד ואין סומכים וכל אחד אוכל משלו, צריך עיון אם די בשתוף, דאפשר דצריך כל אחד מדינא להדליק בשלו [פשטות דבריו מורים כמו שהבאנו מהראשונים הנ"ל שיש דין 'לכם' בנר חנוכה], ואורח אפשר הקלו [שדי בהשתתפות בפרוטה ולא צריך להדליק בעצמו]". א"כ אף אנן נמי נימא, שהסיבה שדי בפרוטה אחת ובשותפות [שבדרך כלל לא סגי לקיים 'לכם'] הוא משום שחז"ל הקלו על אורח דסגי שישתתף בפרוטה.     

י"ב) אחרי כתבי כל זאת אינה ה' לידי ספר מקראי קודש [לגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל סימן כ"א] שכתב שהטעם דבעינן 'לכם' י"ל משום דעיקר הדלקת הנר היה הוא בשביל הנס שנעשה בהדלקת המנורה שלא היה בה שמן אלא ליום אחד, ולכן התקנה היתה שיהא לו חלק בשמן של ההדלקה דומיא דמנורה שהשמן היה מתרומת הלשכה שהיה בזה חלק לכל ישראל. ומה"ט מספיק רק השתתפות בפרוטה ואין צריך שיהא הכל שלו, דלא עדיף משמן המנורה דאין צריך רק חלק כל שהוא, עכ"ד. ושמחתי כמוצא שלל רב!    

י"ג) ועינא דשפיר חזי בשו"ת משנה הלכות [ח"ו סי' קי"ח, ושוב השואל הוא אותו בחור ששאל את ה'להורות נתן' ואת ה'דבר יהושע'. ומעניין אותי אם יש לו תשובות מגדולי תורה נוספים בנושא] שהביא הגאון ר' מנשה קליין שליט"א ראיה שאין צריך לכם בנר חנוכה. בירושלמי שלהי תרומות אי' וז"ל מה להדליק בשמן שריפה [שמן של תרומה טמאה] בחנוכה, אמרי דבי ר' ינאי מדליקין בשמן שריפה בחנוכה, א"ר ניסא .... מי שאין לו שמן של חולין, מדליקין שמן שריפה בחנוכה, ע"כ. והרמב"ם כתב [פי"א דתרומות הל' י"ח] "ומי שאין לו חולין להדליק נר חנוכה מדליק שמן ששריפה שלא ברשות כהן" ועיין רדב"ז וכ"מ שם ומראה פנים שם בירושלמי דבישראל שלא ברשות כהן הוא הבעיא ופשט לה דמדליקין ע"ש. מבואר דמי שאין לו שמן של חולין לא שלו ולא של אחרים מדליק בשמן שריפה ואפילו שלא ברשות כהן. וטעמא בעי, איך מדליק בשמן שריפה בלי רשות הכהן, הרי אינו שלו? אלא מכאן מוכח שלא צריך שהשמן יהיה שלו כדי לצאת בו, ע"כ הוכחת המשנ"ה בקיצור.

י"ד) קושטא קאי, המשנ"ה לא הביא את הראשונים שמהם מוכח דצריך שיהיה שלו. ואולי יש מחלוקת ראשונים בין הרמב"ם שאינו מצריך 'לכם' בנר חנוכה לבין הר"ן ודעימיה דסברי מרנן דצריך לכם. ויש לעיין עוד בסוגיא הזאת בס' מאורות נתן [סי' כ"א], ובילקוט יוסף [מועדים עמ' תרע"ו].קיצרנו איפה שהיה אפשר להאריך. וה' הטוב יצילנו משגיאות ומתורתו יראנו נפלאות אכי"ר!

סיימתי נר ה' לחנוכה התשע"א

ירושלים העתיקה תובב"א

ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה.