טעה ולא הזכיר יעלה ויבוא בתפילה, וגדר תפילת תשלומין

א) איתא בגמ' (כו:) "טעה ולא התפלל מנחה בע"ש מתפלל בליל שבת שתים, טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצ"ש שתים של חול." וכתבו התוס' שם (ד"ה טעה) בשם רבינו יהודה שאם טעה ולא הזכיר ר"ח במנחה לא יתפלל עוד בלילה (אם בלילה לא יהיה ר"ח) דלמה יתפלל עוד, הרי כבר התפלל כל תפילת המנחה מבעו"י לבד ר"ח שלא הזכיר, א"כ אין מרויח כלום אם יחזור ויתפלל במוצאי ר"ח, שהרי לא יזכיר עוד תפילת ר"ח, וי"ח כבר התפלל, ולא דמי להא דטעה ולא התפלל מנחה בשבת דמתפלל ערבית בחול שתים (פי' של חול) משום שלא התפלל כלל, א"כ ירויח תפילת י"ח כמשתפלל במוצ"ש אע"פ שלא יזכיר של שבת.

וכתבו התוס' דמדברי הרי"ף לא משמע כדעת רבינו יהודה, אלא אפי' היכא דאינו מרויח כלום מ"מ צריך להתפלל פעם אחרת. שהרי כתב הרי"ף שאם טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל ערבית שתים, ואם הבדיל בשניה ולא בראשונה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו משום דצריך להקדים חובת שעתיה ברישא, אלמא דצריך להתפלל עוד פעם אע"פ שלא יתפלל בפעם שניה יותר מבראשונה.

ומשמע שהבינו התוס' דלדעת הרי"ף אם טעה ולא הזכיר ר"ח במנחה יתפלל ערבית שתים אף אם לא יזכיר יעלה ויבוא בתפילתו. וכן הביאו הרא"ש (סי' ב) ורבינו יונה (יח. ד"ה טעה [הב']) בשם חכמי פרובינצ"א דכיון דלא יצא ידי חובתו בזו התפילה, הוה ליה כאילו לא התפלל וצריך להתפלל שתים לערב אע"פ שאינו מזכיר של ר"ח. והואיל והדבר הוא ספק לכן הכריע רבינו יונה שהנכון להתפלל אותה לערב בתורת נדבה, ואין צריך לחדש בה דבר כיון שמתפלל אותה על דרך הספק. וכן פסק השו"ע (סי' קח סי"א). וכתב המשנ"ב שם (ס"ק לו) שאם חל ר"ח בע"ש והיה ר"ח רק יום א' ושכח במנחה להזכיר של ר"ח אין להשלים כלל בליל שבת כיון שלא ירויח בתפילתו, ויכול להתפלל רק בתורת נדבה, ואין מתפללין תפילת נדבה בשבת.

ובביאור מח' רבינו יהודה וחכמי פרובינצ"א היה נראה לומר שנחלקו גופא אם המתפלל ולא הזכיר ר"ח נחשב כהתפלל או לא. דהנה איתא לקמן (מ.) וכן בסוכה (מו.) "ברוך ד' יום יום, וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו, אלא לומר לך כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו." ופי' רש"י בסוכה שם (ד"ה כל) "של שבת מעין של שבת, של חול מעין של חול, של יו"ט מעין של יו"ט המאורע." והעיר הרש"ש שם דלכאורה ט"ס הוא ברש"י וצ"ל של חודש מעין של חודש, דליכא הזכרה בחול, אלא כוונתו דצריך להזכיר ר"ח בר"ח. ויש לדון אם זוהי תקנה נפרדת, דמלבד עיקר חובת תפילה יש גם חובת הזכרה בדרך תפילה, אלא שאם מזכיר ר"ח בתפילה יכול לקיים ב' הענינים ביחד, אבל אם התפלל ולא הזכיר ר"ח צריך לחזור ולהתפלל כדי לקיים חובת הזכרה בדרך תפילה; או דילמא לעולם ליכא ב' חיובי תפילה בר"ח, אלא קרא דברוך ד' יום יום מגלה דבשבת ויו"ט ור"ח א"א לקיים שום חובת תפילה כלל בלא הזכרת היום.

[ודוגמה לזה הביא בס' אור אברהם (סי' נא) ממה שנחלקו האחרונים לענין חולה שיש בו סכנה שצריך לאכול ביוה"כ, האם כשחל יוה"כ להיות בשבת צריך לקדש על הכוס כשבת דעלמא או לא. דעת הגרעק"א (סוף סי' תריח) היא דבכה"ג צריך לקדש על הכוס מצד דין שבת. אבל האו"ש בהל' עבודת יוה"כ (פ"ד ה"א) העלה דהיכא שחל יוה"כ להיות בשבת, חלה קדושת יוה"כ על השבת להקדישו בעינוי נפש, וממילא ליכא חיוב קידוש כמו בכל שבת.]

וכך ביאר הקה"י (סי' טז), דדעת חכמי פרובניצ"א היא שאם לא הזכיר ר"ח בתפילתו חשיב כלא התפלל כלל הואיל ולא התפלל את התפילה כדינה, והו"ל כמשנה ממטבע שטבעו חכמים ולא יצא עיקר חובת תפילה, והוי כחיסר ברכה שלימה דודאי לא חשיב כהתפלל, ומש"ה חייב בתשלומין. ואילו דעת רבינו יהודה היא דגם אם שכח הזכרת ר"ח, שפיר יצא ידי חובת תפילה, ולא חשיב כאילו לא התפלל, רק דצריך לחזור ולהתפלל כדי לקיים מצות הזכרת ר"ח שעדיין לא קיים ומקומה היא בתפילה. אבל במוצאי ר"ח אין מקום לתשלומין אלו, הואיל וכבר יצא ידי חובת תפילה, ומצות הזכרה לא יוכל לקיים עכשיו.


ב) וכן נקט הגר"ח בחידושיו על הש"ס (אות א') דלדעת התוס' יעו"י הוא רק חיוב הזכרה בעלמא, ואם שכח לאמרו לא חשיב כלא התפלל כלל. ועיי"ש שרצה לחלק בזה בין יעו"י לאמירת ותן טל ומטר, שאם שכח ותן טל ומטר במנחה ערב שבת אף רבינו יהודה יודה שמתפלל ערבית שתים, דטל ומטר הוא חלק מסדר התפילה, וכשלא אמר הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים וכאילו לא התפלל כלל, ולכן אף אם אינו מרויח ע"י תפילתו בערב מ"מ צריך לחזור ולהתפלל ערבית שתים.

אמנם נראה דלאו כו"ע מודו לזה. דהנה כתב הפר"ח (סי' קח ס"א) בשם מהר"ש גראמיזאן שמי שהתפלל ראשונה לשם מנחה כדינו והשניה לשם תשלומין, וטעה בשל מנחה באופן שצריך לחזור כגון שלא שאל מטר וכיוצא, גם ידי תשלומין לא יצא וצריך לחזור ולהתפלל שתים, דאי אמרת שניה עלתה לו נמצא מתפלל תשלומין תחילה. והשיג עליו הפר"ח דאינו נראה, דשאני הכא שכבר הקדים התפילה העיקרית קודם תפילת התשלומין אלא שטעה בה.

וביאר הקה"י שם דלכאורה נחלקו הפר"ח ומהר"ש גראמיזאן במח' רבינו יהודה וחכמי פרובינצ"א אם מה שחיסר הזכרה בתפילה חשיב כמשנה ממטבע שטבעו חכמים בתפילה וכאילו לא התפלל דמי או לא. דעת מהר"ש גראמיזאן היא דחשיב כאילו לא התפלל, ולכן אם טעה בתפילת חובה לא עלתה לו אף תפילת תשלומין לא עלתה לו, שהרי לא הקדים לה תפילת חובה. ואילו הפר"ח סובר דאף אם חיסר הזכרה לא חשיב כלא התפלל, ואין חילוק בזה בין אם שכח יעלה ויבוא או שכח ותן טל ומטר, דתרוייהו אינן נחשבין כחלק מעיקר סדר התפילה. ולכן כל שהתפלל תפילת חובה אף אם שכח הזכרה עדיין עלתה לו תפילת תשלומין, דחשיב כהתפלל תפילת חובה ברישא. הרי מבואר דלדעת הפר"ח אף אם שכח ותן טל ומטר לא חשיב כלא התפלל. ומה"ט נמי מסתבר דלדעת רבינו יהודה אם שכח ותן טל ומטר בערב שבת אין טעם לחזור ולהתפלל בערב הואיל ולא ירויח כלום בתפילתו.

וכתב עוד בתשו' הר צבי (סי' נד) דגם מדברי המג"א משמע דלא כהגר"ח. שהרי כתב המג"א (סי' קח ס"ק טז) "ונראה לי שאם בלילה ג"כ ר"ח לכו"ע יתפלל, דהא ירויח שיאמר יעלה ויבוא, וה"ה בליל יו"ט שני, וה"ה אם שכח ותן טל ומטר או משיב הרוח." והביאו המשנ"ב שם (ס"ק לה). ולכאורה כוונתו שאם שכח ותן טל ומטר בחול וירויח עי"ז שיתפלל בלילה, בודאי חייב לחזור ולהתפלל. ומשמע דותן טל ומטר דמי ליעו"י, ואם שכח ותן טל ומטר בע"ש אין לחזור ולהתפלל בלילה לדעת רבינו יהודה שהרי לא ירויח בתפילתו. דאם איתא דותן טל ומטר חשיב כחלק מעיקר מטבע התפילה, א"כ מה ענין זה להיכא שירויח בתפילתו בערבית, הא אף אם לא ירויח חייב לחזור הואיל וחשיב כלא התפלל. וגם הפמ"ג (סי' קח מ"ז ס"ק יא) כתב שנחלקו הראשונים אף אם שכח ותן טל ומטר ובערב לא ירויח כלום בתפילתו. הרי שרוב הפוסקים העלו דלא כהגר"ח.

ועוד הוסיף הגרצ"פ פראנק שם דגם מסברא לא משמע כדעת הגר"ח, שהרי מי ששכח ותן טל ומטר יכול לאמרו בשומע תפילה, ואילו יעו"י אינו יכול לומר אלא בברכת רצה, ואם פתח במודים חוזר לרצה. הרי דותן טל ומטר נחשב פחות כסדר התפילה מיעו"י, וממילא אם נאמר דאף אם שכח יעו"י לא חשיב כלא התפלל, כ"ש הוא שאם שכח ותן טל ומטר לא חשיב כלא התפלל.

[ועיי"ש בהר צבי (ד"ה ועפי"ז) שכתב דלפ"ז אם התפלל בר"ח והזכיר יעו"י ושכח ותן טל ומטר וכשחזר והתפלל שנית הזכיר ותן טל ומטר ושכח יעו"י, לדעת רבינו יהודה אי"צ לחזור ולהתפלל, שהרי יצא חובת תפילה וגם חובת הזכרת יעו"י בתפילתו הראשונה, ובתפילה שניה יצא חובת הזכרת ותן טל ומטר. ואילו לדעת חכמי פרובינצ"א יצטרך להתפלל פעם ג', שהרי עדיין לא יצא חובת תפילה.]